ד"ר מרדכי קידר, איש אוניברסיטת בר אילן, התייחס ביומן הצהרים של ערוץ 7 לחשיפתם אתמול של שני בדואים תושבי רהט שסייעו על פי החשד לארגון אל-קעידה והעבירו לו מידע לקראת הכנת פיגועים.
לדבריו, לפי שעה לא ידוע על קשר בין הפיגועים שביצעו ערבים אזרחי ישראל לבין הצמד הנוכחי, אולם החשיפה אתמול מוכיחה שהעולם הפך, בתקופת האינטרנט, לכפר גלובאלי אחד קטן וכך הופך להיות קל מאוד להעביר מידע בין מדינות שונות במסגרת פעילות הטרור.
עם זאת מוסיף ד"ר קידר כי מציאות החיים הקשה ברהט, ובכלל לבדואים בארץ, אינה מקלה עלינו את ההתמודדות עם הגלישה לעבר הטרור בקרב צעירי המגזר הזה. "ברהט יש אוכלוסיה בדואית דחוקה. מתי נבנה שם או בעיר אחרת אזור תעשייה?", שואל קידר הסבור כי המדיניות הנוכחית היא לאפשר מקומות עבודה עבור הצעיר הבדואי, אך כפועל ולא כבעל בית, עובדה המפתחת בו התמרמרות שיכולה להפוך למסוכנת.
באשר לסוגית ההסתה, אומר קידר כי גם כאן תרומת הדור הדיגיטאלי מכרעת. "אלג'זירה הפך לערוץ טרוריסטי ממדרגה ראשונה. הוא מבעיר מסרים מעודדי קיצוניות איסלאמית ומגיע בעידן הזה לכל בית. התקשורת חוצת גבולות ומביאה מסרים קיצוניים לכל בית".
באשר להנהגת הערבים בארץ ומנהיגי הבדואים קובע ד"ר קידר כי אלה הפכו לבבואות של מנהיגי העבר והשפעתם קטנה שכן האזרח הופך ליותר ויותר אינדבידואלי.
"השירות הצבאי של הבדואים לא נובע מציונות", מבהיר קידר. "הם בצבא מצרכי פרנסה וכבוד", אשר על כן סבור קידר כי אין לראות בשירות זה ערובה לקשר הדוק בין המגזרים, אם כי הבדואים "פחות תפוסים באתוס הפלשתיני. הם הרי הגיעו מסעודיה, מירדן, מדרום הר חברון וכו'".
לנוכח כל אלה מסכם ד"ר קידר את מורכבות היחס הרצוי לאוכלוסיה הבדואית ואומר: "לא ניתן להזניח את המגזר הערבי ובעיקר את המגזר הבדואי. צריך להכניס את הצעירים שם לכיתות".