בית המשפט הרשיע את קצין היס"מ דוד אטיה בתקיפה, בכך שנגח בקסדה בראשו של אחד המפגינים בעמונה. השופט ברקלי קבע שלא היה שום צידוק למעשה התקיפה.
בצאתו מהאולם קיבל איטיה לידיו תביעת נזיקין בגין מעשה אלים נוסף שלו בעמונה. באירוע תקף באמצעות אלה שני צלמים, שצילמו אלימות שוטרים. "אין חולק שבמהלך פינוי עמונה נגח הנאשם בקסדה לראשו בפניו של המתלונן", כתב השופט.
עוד קבע בית המשפט כי: "המתלונן לא תקף את הנאשם ולא איים פיזית עליו או על אחרים. המתלונן אמנם נגע בנאשם, אך עשה זאת כדי להרחיקו מהנערה. מכל מקום הנגיחה התרחשה לאחר שהמתלונן ניתק מגע, הסב את גבו לנאשם והתרחק ממנו. הנאשם לא ניסה לעצור את המתלונן ולא לעכבו, אין טענה שהמתלונן פסע לכיוון הבתים המיועדים לפינוי, וגם לו היה עושה כן מעשהו של הנאשם אינו עולה בקנה אחד עם ניסיון לעצור את המתלונן. ניכר לעין שהנאשם לא חשש מהמתלונן, נהפוך הוא, הנאשם הוא שבחר להתעמת עם המתלונן, ידי הנאשם היו לצדי גופו, ולא נראה כל סימן של הגנה עצמית, או של ניסיון להרחיק את הנאשם בהדיפה, הנאשם נגח בקסדתו בפניו של המתלונן, ללא כל סיבה מוצדקת."
"המחלקה לחקירות שוטרים פתחה בחקירה והגישה כתבי אישום נגד אנשי כוחות הביטחון וביניהם שוטרים שנהגו באלימות מיותרת בעימות עם מפגינים. הדבר נכון לגבי עימותים בכלל ולגבי פינוי עמונה בפרט", נכתב.
אטייה, תושב פתח תקוה, הואשם בעבירה של "תקיפה סתם", משום ש"במהלך הפינוי, נגח באמצעות קסדתו, בראשו הנער דוד לדווין, וזאת ללא כל התגרות מצדו של הנער, ומבלי שהנער תקף אותו."
התלונה הוגשה למח"ש ע"י ארגון זכויות האדם ביש"ע, במסגרת פרוייקט עיבוד החומר המצולם מעמונה. במעבדת המז"פ של הארגון אותר סרט המתעד את הקצין אטייה, כשהוא נוגח באמצעות הקסדה שלראשו - בראשו של נער צעיר ללא כל הצדקה. הסרט הוגש למח"ש כתלונה, בצירוף האטה של פעולת התקיפה ותקריב של פניו של השוטר התוקף, על מנת שניתן יהיה לזהותו.
עו"ד חיים כהן, המרכז את פרוייקט עמונה מטעם ארגון זכויות האדם ביש"ע, ניהל ויכוח משפטי עם צוות המחלקה לחקירות שוטרים, בנוגע לתלונה זו ולתלונות מצולמות נוספות שהוגשו ע"י הארגון. במח"ש דרשו מהארגון מידע לגבי זהות הנער שהותקף, כתנאי לפתיחה בחקירה. ואולם עו"ד חיים כהן טען כי "חוסר המידע לגבי זהות הנפגע אינו צריך להוות מכשול בפני קיום החקירה, התקדמותה ואפילו סיומה. ידוע לנו על מקרים בהם הוגשו כתבי אישום נגד אזרחים, אשר פעלו באלימות ופגעו בשוטרים ו/או באזרחים שזהותם לא היתה ידועה למאשימה, ומשכך אין כל מניעה לנהוג גזירה שווה אף בענייננו ולהגיש כתב אישום נגד שוטרים אלו."
בסופו של דבר, עמדת הארגון התקבלה, התלונה נחקרה, ובכתב אישום הראשון שהוגש נכתב כי השוטר נגח ב"נער, שזהותו אינו ידועה למאשימה". עם הגשת כתב האישום פורסם הדבר בערוץ 7, והגולשים התבקשו לסייע באיתור הנער שהותקף. ואכן, תוך שעות ספורות התקשר הנער – דוד לדווין – למנהלת הארגון, זיהה את עצמו והופנה למסירת עדות במשרדי המחלקה לחקירות שוטרים. בעקבות עדותו עודכן כתב האישום ונוסף לו שמו של הנפגע.
במהלך המשפט זיהה אטיה את עצמו והודה שאכן נגח בראשו של המפגין, אך טען שנסיבות הארוע אינן זכורות לו, לא ברור לו מדוע נגח בראשו של לדווין, אולי החליק או מעד. (מובן שהסרט מפריך לחלוטין אפשרות זו). המפגין – דוד לדווין, שסיים לאחרונה שירות צבאי, העיד כי ראה את אטיה תוקף נערה, ופנה אליו ואמר לו: "אתה לא מתבייש?" – בתגובה לאמירה זו – נגח בו השוטר עם הקסדה שלראשו. בדומה לו העידו 2 עדי ראיה נוספים.
התובעת מטעם מח"ש, עו"ד ליאורה נהון, אמרה בסיכומים כי הנאשם יכול היה להשתמש בסמכויות שונות כלפי המתלונן, כגון: מעצר, עיכוב או הדיפה, אך הוא בחר להשתמש באפשרות הכואבת, המשפילה והמסוכנת של נגיחה בראש באמצעות קסדה. גם אם עברו על הנאשם שעות קשות בעמונה, עדין לא היה לו היתר לכלות את זעמו במתלונן, ולקחת את החוק לידיו – אמרה עו"ד נהון.