במלאת שלוש שנים לעקירה מגוש קטיף וצפון השומרון, ולנוכח טענותיהם של העקורים כפי שהובאו בדו"ח מיוחד שהוצג בכנסת, קיימנו ראיון מיוחד עם יו"ר מנהלת סל"ע, צביה שמעון, שהשיבה לטענות.
שמעון הדגישה בפתח דבריה כי "מול הסקר והבדיקה של המפונים יש את הבדיקה שלנו. לכל אחד נקודת המבט שלו".
היא מציינת כי אמנם לא כולם בונים את ביתם אבל ניתנו מגרשים עם תשתיות לבניה מבחינת המנהלת "כל מי שקיבל מגרש עם תשתיות ויכול לבנות עליו מבחינתנו הסתיים הטיפול בו. לכן ב-72 אחוזים סיימנו את הטיפול".
לדבריה הויכוח המרכזי הוא בסוגיית החקלאים, אך גם כאן הפתרון נמצא מעבר לפינה. היא מציינת כי לאנשי גוש קטיף היו 32 אלף דונם בתוך הקו הירוק ועוד 6,000 דונם שמתוכם רק 4,500 דונם שימשו לחקלאות. "לאותם חקלאים נתנו 7,000 ונותרו עוד 32,000 דונם שעדיין לא הועברו. בנוסף קיבלו פיצויים נדיבים שמאפשרים להם לעבוד ולהקים מחדש את העסק. מי שבונה מחדש את העסק מקבל מענקים ומי שמוכיח שהיו לו חממות משודרגות מקבל כספים נוספים".
"אני יכולה להישיר עיניים ולומר שהמנהלת עשתה כל מה שצריך מבחינת תשלום הפיצויים, ומבחינת הטיפול הפרטני והחברתי של המפונים. אין קבוצה בארץ שקיבלה טיפול שכזה. משרדי הממשלה עשו כל אחד בתחומה את מה שניתן ומה שצריך", אומרת שמעון.
לגבי ועדת החקירה, שמתכוונים מספר חברי כנסת להקים לבחינת תפקוד המנהלת, אומרת שמעון כי היא "לא נכנסת לשאלה אם צריך לפתוח ועדת חקירה. אני לא פוחדת מועדת חקירה. אין לי מה להסתיר. אם תוקם וועדה כזו הכול פתוח וגלוי בפניה. אולי כדי להבהיר לעם ישראל מה נעשה ואיך נעשה יתכן שזה מה שיהווה פיתרון".
שמעון קובעת כי בניגוד לטענותיהם של לא מעט מהעקורים "ראש הממשלה לא שם רגל למנהלת סל"ע. לא הוא ולא השרים. היו כמאה ועשרים החלטות ממשלה לטובת המפונים. זה חסר תקדים. אין לנו ויכוח עם המפונים. אנחנו כאן כדי לעזור להם. הויכוח שנוצר בכנסת בימים אלה, שלוש שנים להתנתקות, הויכוח הזה לא בריא והוא צריך להסתיים מהר. תפקידנו לעזור להם ולחבק אותם. הם עברו טראומה לא קלה בלשון המעטה. הם הוצאו מבתיהם. הם בדיור זמני. החיים שלהם נקטעו. אלה שהחליטו לשבת בקראווילה עד שלא כל הבעיות מסתדרות - לא מתקדמים".
"הטיפול הסתיים. האנשים הללו צריכים לקחת את עצמם בידיים ולהשתקם. זו לא בעיה של ראש הממשלה, של חברי כנסת, שלי או של עיתונאים. זו בראש ובראשונה הבעיה שלהם ואנחנו כל עם ישראל חייבים להם".
על כהונתה כראש המנהלת אומרת שמעון: "ברור היה לי שהתפקיד לא קל ולפעמים כפוי טובה. יכולתי להמשיך בעבודתי במשרד החוץ ולקבל תפקיד באיזו נציגות בעולם ולעשות חיים אבל החלטתי לבוא לכאן ולעזור. אני עושה כמיטב יכולתי כדי לעזור, אני ואנשי המנהלת. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו והמצפון שלי שקט".
ובאשר לעתיד קוראת שמעון לעקורים שטרם פנו למנהלת לעשות זאת, ולאלה שמעדיפים להתווכח ולהתמקח לעשות זאת תוך כדי בניית בתיהם, ולא להמתין להשלמת הטיפול. "אני לא מבינה איך הגענו למצב שנוצר. מצב של מעין קרע בינינו לבין המפונים, אבל הוא לא צריך להיות. אנחנו כאן כדי לעזור. צריך להפסיק את המו"מ דרך חברי כנסת ודרך אחרים. אנחנו פה כדי לדבר איתכם. בואו נשב ונקיים מו"מ ישיר יעיל ונכון יותר".
מוסיפה שמעון בקריאה: "מי שלא לקח אדמות. בואו להגרלות, קחו אדמות, בנו את בתיכם. אפשר לבקש דברים, להתווכח, אבל בואו נעשה את זה במקביל. תבנו את הבתים שלכם".
את דבריה חותמת שמעון בתקווה לסגירת המנהלת מוקדם ככל שניתן עם השלמת תפקודה. "כל זמן שהמנהלת קיימת השיקום לא יהיה סופי. צריך להציב תאריך ולהודיע שמאז והלאה המפונים צריכים להתקדם בעצמם. זה יקרה אחרי שאחרון המפונים ייקח את המגרש שלו. נלווה עד השלב הזה, ולאחריו יהיה בריא יותר לסגור את המנהלת. הטיפול לא יסתיים ויעבור למשרד ראש הממשלה או משרד אחר".
ועד מתיישבי גוש קטיף: מנהלת סל"ע - המכשול העיקרי שלנו
ראש ועד מתיישבי גוש קטיף, דורון בן שלומי, אמר בתגובה לדבריה של ראש מנהלת סל"ע כי "לצערנו נכון להיום בתחום ישובי הקבע, החקלאים והעסקים, מנהלת סל"ע במקום להיות השגריר שלנו מול הממשלה הפכה להיות המכשול העיקרי וזו הסיבה לקרע שנוצר בחוסר אמון בין המתיישבים למנהלת סל"ע".
"אנו קוראים למנכ"ל משרד רה"מ, רענן דינור, לראות את הנושאים הלא פטורים בראייה הציבורית וכוללת יותר, ולהקים צוות בכיר שלא ממנהלת סל"ע, על מנת להוציא את העגלה מהבוץ".
בן שלומי התייחס גם לבקשה להקמת ועדת חקירה ממלכתית בעניין המגורשים, "אנו לא שמחים על הצורך בהקמת ועדת חקירה מכיוון שהתשלום על הקמתה משלמים המתיישבים בחיי היום יום, יחד עם זאת לאור המצב העכשווי אנו רואים בהקמת ועדת חקירה אמירה ברורה של הכנסת לממשלה, לשנות את המצב ולהביא לפתרון מידי".