במסגרת סידרת הראיונות במלאת שלוש שנים לעקירה ולגירוש מגוש קטיף, נדרש גם יו"ר חטיבת 'מנהיגות יהודית' בליכוד, משה פייגלין, לסיבות שהובילו לכישלון המאבק נגד מהלכי העקירה.
את דבריו חילק פייגלין לשתי משמעויות שיש לדבריו לתבוסה שנחל הציבור הכתום במאבק על גוש קטיף, האחת טקטית ואחת מהותית.
"ברובד הטקטי – הרמנו יופי של הפגנות, אבל לא היה מאבק כי לא הרשנו לעצמנו לנצח. מלכתחילה הגדרת מטרת הפעילות על ידי המנהיגות הרוחנית והמנהיגות הפוליטית הייתה שכנוע ולא מאבק על מנת לנצח".
לדבריו "היו ארבע צמתים שבהם ניתן היה לענ"ד להכריע ולנצח במאבק אילו היה מאבק – חסימות הכבישים אם היו נמשכות ומקבלות גיבוי, אי הציות, ההליכה מכפר מיימון והמאבק בתוך גוש קטיף, אילו היה מנוהל מאבק ואנשים לא היו נמשכים על ידי המנהיגות לאמירת תהילים בבתי הכנסת".
"המנהיגות לא רצתה לנצח. היא רצתה הפגנות. יש כאן תלות מנטאלית שנוצרה בעקבות המנטאליות של הציונות הדתית שצריכה מחשבה מחודשת, עצימת העיניים וחוסר היכולת של הציונות הדתית לבחון את תפיסותיה מחדש", אומר פייגלין.
"היה נוער בעל רוח נהדרת. הייתה נכונות, והיה העם איתנו, אבל לא היה מאבק כי המנהיגות הרוחנית, שנתנה גיבוי למנהיגות הפוליטית, פעלה על פי התלות שנוצרה מבחינה אידיאולוגית בין הציונות הדתית למדינה והפיכתה למעל הכול, ורבנים רבים לא יכלו לתמוך אפילו בסירוב לפקודה בלתי חוקית בעליל".
פייגלין מחריף את דבריו ואומר כי לצד ההערכה שיש לו לציונות הדתית הרי ש"מי שחושב שהמדינה מעל הכול מוצא את עצמו בחשיפה לגישות פשיסטיות לגבי מהותה של המדינה. יש צורך בבחינה נוקבת ואמיתית של תפיסת הציונות הדתית, שברובה אני מסכים איתה, אבל ברגע האמת היא קרסה בשל עיוותים. לקחו חלק מהעקרונות שלה והעמידו אותה במיקום לא נכון בסולם הערכים. מדינה לא יכולה להיות מעל הכול".
כאמור, את דבריו חילק פייגלין לשתי משמעויות טקטית ומהותית. "במישור המהותי כל הרעה הזו באה עלינו כי המדינה חולה, ולכן תקפה את הציבור הנאמן ביותר שלה. זה ביטוי למחלה. והרפואה למחלה הזו לא יכולה לבוא רק מתוך התחושה שאנחנו צודקים כל הזמן. אין אדם נורמאלי אחד שלא יאמר שצדקנו, והנה למרות זאת המסגרות הפוליטיות הכתומות מתכווצות. התשובה היא משום שעם הצדק לא הולכים למכולת, כלומר הישראלי אומר לכתום 'אנחנו אוהבים אותך אבל אתה לא מציע אלטרנטיבה'. לכן הפתרון הוא הצעת אלטרנטיבה יהודית אמונית".
פייגלין סבור כי "אם לא נציב את האידיאולוגיה שאנחנו מאמינים בה, ולא נראה לציבור איך אנחנו יכולים להנהיג עם העמדות הללו מה שנשאר זה רק 'קדימה' בין אם זה בצורת הליכוד או העבודה". הפתרון לטעמו הוא כניסה משמעותית לחלל ההנהגה ולא הסתפקות באיסוף עוד מנדט או שניים.