פרופסור ג'ף הלפר, הנמנה על יוזמי ספינת המחאה על המצור ברצועה, מסביר כי הפלשתינים, ובכללם שלטון חמאס, אינם "אויבים", אלא שוחרי שלום המעוניינים בהסדר מדיני.
עשרות פעילים המכנים עצמם "פעילי שלום" אמורים להפליג ביום שישי הקרוב (8 באוגוסט 2008) בספינה מקפריסין לחופי עזה כדי למחות על המשך המצור על רצועת עזה. אחד הפעילים המרכזיים ביוזמה הינו פרופסור ג'ף הלפר אשר הסביר (5 באוגוסט 2008) את מניעיו בבלוג באתר של "הועד הישראלי נגד הריסת בתים" בראשו הוא עומד. להלן עיקרי טיעוניו ("לא נגענו"):
ישראל נוהגת באכזריות בתושבי עזה – "המשימה היא לשבור את המצור הישראלי, מצור בלתי חוקי בעליל שדחף מיליון וחצי פלשתינאים לתנאי אומללות: כלואים בבתיהם, חשופים לאלימות צבאית קיצונית, מנועים מצרכים קיומיים של חיי היום-יום, ללא זכויות האדם הבסיסיות ביותר שלהם וכבודם".
ישראל אחראית לספק את רווחת תושבי עזה – "המסע שלנו גם חושף את הניסיון של ישראל להתנער מאחריותה למה שמתרחש בעזה. טענת ישראל לפיה אין כיבוש, או שהכיבוש הסתיים עם ההתנתקות, מופרך לחלוטין".
שלטון חמאס ברצועת עזה לגיטימי ודמוקרטי – "מטרתו (של המצור) לבודד את ממשלת פלסטין, שנבחרה באופן דמוקרטי, ולמחוץ את כוחה להתנגד לנסיונות של ישראל להטיל משטר אפרטהייד על מדינה שלמה".
המסע שלנו גם חושף את הניסיון של ישראל להתנער מאחריותה למה שמתרחש בעזה. טענת ישראל לפיה אין כיבוש, או שהכיבוש הסתיים עם ההתנתקות, מופרך לחלוטין
המוסר היהודי מחייב לסייע לפלשתינים – "זוהי הסיבה לכך שאני, יהודי ישראלי, חשתי מחוייב להצטרף למסע זה לשבירת המצור... לעמוד מנגד פירושו להפר את מחוייבותי לזכויות אדם, מהות הדת, התרבות והערכים היהודיים, שבלעדיהם ישראל כבר לא יהודית – היא ספרטה ריקה, גם אם חזקה".
הפלשתינים אינם האויבים שלנו – "כמי ששואף לשלום צודק עם הפלשתינאים, (אני) מבין (למרות מה שאומרים לנו הפוליטיקאים שלנו) שהם לא האויבים שלנו אלא עם המבקש בדיוק מה שאנחנו ביקשנו ולחמנו עבורו – הגדרה עצמית לאומית... הפלשתינאים אינם האויבים שלנו. למעשה, אני קורא לחברי היהודים הישראלים להתנתק מפוליטיקת המבוי הסתום של המנהיגים הפוליטיים הנכשלים שלנו, על ידי ההכרזה, יחד עם עושי השלום הישראלים והפלשתינאים, כי אנחנו מסרבים להיות אויבים. רק קביעה זו של רצון עממי יכולה לאותת לממשלה שלנו שנמאס לנו מהמניפולציות של אלה שמרוויחים מהכיבוש".
הפלשתינים הם עם של שוחרי שלום – "קיים פיתרון פוליטי לסכסוך, יש פרטנרים לשלום. העובדה שאני, יהודי ישראלי, אתקבל בברכה בידי פלשתינאים עזתים מוכיחה את הנקודה הזו. הנוכחות שלי בעזה גם מראה שכל פיתרון לסכסוך חייב לכלול את כל העמים בארץ, הן ישראלים והן פלשתינאים".
משלחי מחבלים מתאבדים הם "אסירים פוליטיים" – "לפיכך אני משתמש בכל במה שתהיה לי כדי לקרוא לממשלה שלי לחדש שיחות שלום אמיתיות המבוססות על מסמך האסירים, שעליו הסכימו כל הפלגים הפלשתיניים, כולל חמאס. שחרור כל האסירים הפוליטיים המוחזקים בידי ישראל, ובכללם שרי ממשלה של החמאס וחברי פרלמנט, בתמורה להחזרת החייל הישראלי גלעד שליט, ישנה באופן דרמטי את הנוף הפוליטי בכך שיהווה צעד של אמון ורצון טוב החיוני לכל תהליך שלום".
עשרות פעילים המכנים עצמם "פעילי שלום" אמורים להפליג ביום שישי הקרוב (8 באוגוסט 2008) בספינה מקפריסין לחופי עזה כדי למחות על המשך המצור על רצועת עזה. אחד הפעילים המרכזיים ביוזמה הינו פרופסור ג'ף הלפר אשר הסביר (5 באוגוסט 2008) את מניעיו בבלוג באתר של "הועד הישראלי נגד הריסת בתים" בראשו הוא עומד. להלן עיקרי טיעוניו ("לא נגענו"):
ישראל נוהגת באכזריות בתושבי עזה – "המשימה היא לשבור את המצור הישראלי, מצור בלתי חוקי בעליל שדחף מיליון וחצי פלשתינאים לתנאי אומללות: כלואים בבתיהם, חשופים לאלימות צבאית קיצונית, מנועים מצרכים קיומיים של חיי היום-יום, ללא זכויות האדם הבסיסיות ביותר שלהם וכבודם".
ישראל אחראית לספק את רווחת תושבי עזה – "המסע שלנו גם חושף את הניסיון של ישראל להתנער מאחריותה למה שמתרחש בעזה. טענת ישראל לפיה אין כיבוש, או שהכיבוש הסתיים עם ההתנתקות, מופרך לחלוטין".
שלטון חמאס ברצועת עזה לגיטימי ודמוקרטי – "מטרתו (של המצור) לבודד את ממשלת פלסטין, שנבחרה באופן דמוקרטי, ולמחוץ את כוחה להתנגד לנסיונות של ישראל להטיל משטר אפרטהייד על מדינה שלמה".
המסע שלנו גם חושף את הניסיון של ישראל להתנער מאחריותה למה שמתרחש בעזה. טענת ישראל לפיה אין כיבוש, או שהכיבוש הסתיים עם ההתנתקות, מופרך לחלוטין
המוסר היהודי מחייב לסייע לפלשתינים – "זוהי הסיבה לכך שאני, יהודי ישראלי, חשתי מחוייב להצטרף למסע זה לשבירת המצור... לעמוד מנגד פירושו להפר את מחוייבותי לזכויות אדם, מהות הדת, התרבות והערכים היהודיים, שבלעדיהם ישראל כבר לא יהודית – היא ספרטה ריקה, גם אם חזקה".
הפלשתינים אינם האויבים שלנו – "כמי ששואף לשלום צודק עם הפלשתינאים, (אני) מבין (למרות מה שאומרים לנו הפוליטיקאים שלנו) שהם לא האויבים שלנו אלא עם המבקש בדיוק מה שאנחנו ביקשנו ולחמנו עבורו – הגדרה עצמית לאומית... הפלשתינאים אינם האויבים שלנו. למעשה, אני קורא לחברי היהודים הישראלים להתנתק מפוליטיקת המבוי הסתום של המנהיגים הפוליטיים הנכשלים שלנו, על ידי ההכרזה, יחד עם עושי השלום הישראלים והפלשתינאים, כי אנחנו מסרבים להיות אויבים. רק קביעה זו של רצון עממי יכולה לאותת לממשלה שלנו שנמאס לנו מהמניפולציות של אלה שמרוויחים מהכיבוש".
הפלשתינים הם עם של שוחרי שלום – "קיים פיתרון פוליטי לסכסוך, יש פרטנרים לשלום. העובדה שאני, יהודי ישראלי, אתקבל בברכה בידי פלשתינאים עזתים מוכיחה את הנקודה הזו. הנוכחות שלי בעזה גם מראה שכל פיתרון לסכסוך חייב לכלול את כל העמים בארץ, הן ישראלים והן פלשתינאים".
משלחי מחבלים מתאבדים הם "אסירים פוליטיים" – "לפיכך אני משתמש בכל במה שתהיה לי כדי לקרוא לממשלה שלי לחדש שיחות שלום אמיתיות המבוססות על מסמך האסירים, שעליו הסכימו כל הפלגים הפלשתיניים, כולל חמאס. שחרור כל האסירים הפוליטיים המוחזקים בידי ישראל, ובכללם שרי ממשלה של החמאס וחברי פרלמנט, בתמורה להחזרת החייל הישראלי גלעד שליט, ישנה באופן דרמטי את הנוף הפוליטי בכך שיהווה צעד של אמון ורצון טוב החיוני לכל תהליך שלום".