בתקופה האחרונה נשמעות טענות ופרסומים בכלי התקשורת ומפה לאוזן לגבי סוגיית הישוב מגרון. ראשית יש לומר זאת: אין ספק שמגרון צריכה להישאר על הקרקע במקומה הנוכחי – לעם ישראל יש זכות מלאה להתיישב בכל מרחבי ארצנו, וזאת מבלי להיכנס לנימוקים ביטחונים כגון חשיבותו ומיקומו האסטרטגי של היישוב, ונימוקים נוספים.



אך יחד עם זאת אנו ניצבים בפני איום שבו בג"ץ בתשובה לעתירת שלום עכשיו עלול - בהמשך לתשובת המדינה שבה הודיעה על כוונתה לפנות את מגרון עד לחודש זה, אוגוסט 2008 –לתת פסק דין המורה על פינוי המקום. פס"ד כזה יחייב כל ממשלה עתידית, גם כאשר הימין יעלה לשלטון. בעתירה לבג"ץ שהגישו תנועת "שלום עכשיו" ותושבים ערבים כנגד המדינה –נטען שאדמות מגרון שייכות לעותרים הערבים ועל כן יש לפנות מהן את היישוב. המדינה לא התנגדה לטענה והתחייבה בפני בג"ץ לפנות את מגרון עד אוגוסט השנה. בינתיים המשיכו להתקיים כל הזמן מגעים ליישוב הסוגיה.



ההצעות שהוגשו עד לפני מספר שבועות כללו פינוי הישוב הזמני והעברתו לאדם או למקום חלופי בתוך קווי מתאר של ישובים קיימים. הצעות אלה לא עלו כלל לדיון במועצת יש"ע ונדחו על הסף. כל הצעה להתכנס בתוך השטח הבנוי של ישוב קיים הייתה בלתי קבילה מבחינתנו. בינתיים עלה הדיון לדרגים גבוהים יותר במשרד הביטחון -וההצעה שהוגשה לאחרונה כוללת:



א. הישארות הישוב הזמני על תילו-אין פינוי

ב. איתור מקום ליישוב הקבע השומר על המסגרת הקהילתית העצמאית של מיגרון-בסמוך מאד לישוב הנוכחי. האתר ייבחר עם אנשי מגרון מתוך מספר אפשרויות מוצעות, כשאחת מהן היא ברכס מגרון עצמו. המקום יתוכנן, יפותח וייבנו בו בתי קבע. רק לאחר השלמת כל התהליכים הללו – יאוכלס האתר.



במקביל, נמשך גם המסלול המשפטי של תביעת בעלות על הקרקע של אנשי מיגרון, הליך שאם נזכה בו, מייתר את כל האמור לעיל.



מה התרחישים העומדים בפנינו?



א.-קבלת ההסכם -משרד הביטחון מבקש מהמדינה ארכה לטיפול

כמובן נאלץ לצאת למאבק על בתי היישוב, אך כמו בעמונה, גם אם יהיה מאבק נחוש ככל שיהיה - את הרס מגרון לא נצליח למנוע



תרחיש 1-המדינה, ביחד עם המתיישבים, פונה לאיתור אתר חליפי ליישוב הקבע ומקימה למעשה ישוב חדש מאושר. תוך כ-3 שנים עוברים למבני הקבע - סמוך למיגרון. האתר הקיים-במקרה הטוב ממשיך להתקיים כמו במקומות אחרים; במקרה הרע-מתפרק אך תיוותר בו נוכחות יהודית כלשהי.



תרחיש 2-משרד הביטחון אינו מאתר מקום (מסיבות מדיניות או אחרות) ואינו מקים ישוב חלופי. מיגרון נשארת במקומה-תוך תקווה שההליך המשפטי בבית משפט השלום יביא להכשרתה. יש לציין שלתרחיש זה סבירות לא קטנה.



ב-דחית ההסכם. במקרה זה יש וודאות כמעט מוחלטת שבג"צ יורה על פינוי כפוי ללא שום חלופה התיישבותית, על כל ההשלכות הברורות לכולנו, איש איש לפי אמונתו בסיכויי המאבק להצליח ומחירו.



ההחלטה שלנו אינה קלה. על הכף מונחת אחריות כבדה. חשוב לזכור דבר נוסף. אם השופטים יורו על עקירת מגרון נמצא את עצמנו במצב דומה שבו עמדנו ערב הריסת הבתים בעמונה. כמובן נאלץ לצאת למאבק על בתי היישוב, אך כמו בעמונה, גם אם יהיה מאבק נחוש ככל שיהיה - את הרס מגרון לא נצליח למנוע. אך המציאות בין עמונה לבין מיגרון שונה במהות. בעמונה לא הצלחנו למנוע את הרס הבתים אך היישוב עודנו עומד על תילו, קיים ומתפתח. במיגרון, אם נפסיד, יהיה זה תקדים מסוכן. זו תהיה הפעם הראשונה שבה הערבים ושלום עכשיו הביאו – ללא כל החלטה מדינית אלא רק באמצעות כלים משפטים מפוקפקים – להריסת יישוב ביהודה ושומרון.



אסור שבמבחן התוצאה שלום עכשיו והערבים הצליחו למחוק יישוב שלם מעל פני האדמה. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי שמגרון תהיה יישוב קבע מאושר ומוסדר, ולא חלילה לשחק לידיים של שלום עכשיו. יש לנו הרבה מה להפסיד.