היועץ המשפטי לממשלה החליט שלא להעמיד לדין את השרה רוחמה אברהם, בפרשת אגרקסקו. בסיכום החלטתו, קובע היועץ: "התנהגותה של ח"כ אברהם היתה לא ראויה, לא תקינה, ובניגוד לכללי האתיקה של הכנסת, ואף נושקת לשדה הפלילי. ואולם, כפי שקורה לא אחת בהעברת מסכת אירועים דרך המסננת הפלילית של בחינת ראיות ועדויות ושקילת משמעותן הנורמטיבית - הגענו לכלל מסקנה כי אין בדברים כדי לבסס תשתית מספקת, במידה הדרושה במשפט פלילי, לשם הגשת כתב אישום, ועל כן הוחלט על סגירת התיק".
נזכיר את פרטי השתלשלות הפרשה על פי סיכום חקירתו של היועץ המשפטי מזוז: במשך השנים, נהגה חברת אגרקסקו - העוסקת בייצוא לחו"ל של תוצרת חקלאית ישראלית - להטיס לחו"ל על חשבונה חברי כנסת לביקור במתקניה שם, לשם התרשמות והיכרות מקרוב עם פעילות החברה.
באוגוסט 2003 הציע מנכ"ל חברת אגרקסקו לחברי-הכנסת רוחמה אברהם ואלי אפללו, חברי וועדת הכספים באותה העת, לצאת לסיור במתקני החברה באירופה.
כללי האתיקה של הכנסת אוסרים נסיעה מסוג זה, אלא באישור ובמימון של הכנסת (ולא של החברה המזמינה). ועדת האתיקה לא אישרה את הנסיעה של ח"כ אפללו וח"כ אברהם לפי הזמנת אגרקסקו, אך ניתן אישור לנסיעה מיו"ר הכנסת במימון הכנסת.
באוגוסט 2004 יצאו חה"כ אברהם ואפללו לסיור נוסף בהזמנת אגרקסקו, הפעם לארה"ב. ח"כ אברהם ואפללו לא פנו כנדרש לוועדת האתיקה לשם קבלת אישור לנסיעה, והסיור נערך במימון חברת אגרקסקו, בניגוד לכללי האתיקה. ח"כ אברהם אף ניצלה את חלקו של הביקור בארה"ב, לעניינים פרטיים.
באוקטובר 2004 הפסידה חברת אגרקסקו במכרז להפעלת מסוף המטענים החקלאיים בנתב"ג. בדצמבר 2004, החליטה ועדת הפנים של הכנסת שאגרקסקו תאבד את מעמדה כגוף הזכאי לבצע בעצמו את הבידוק הבטחוני בטרם משלוח סחורות לחו"ל. לשני ארועים אלה, היו השלכות כלכליות משמעותיות בעבור החברה. אנשיה פנו לחברי כנסת שונים ע"מ שישתדלו בעבור החברה. בינואר 05' התקיים דיון נוסף בוועדת הפנים בהחלטה האמורה לעיל (מדצמבר 04'), דיון שנערך בין היתר לבקשת ח"כ רוחמה אברהם. אף שלא היתה חברה בועדה, ח"כ אברהם נטלה חלק פעיל בישיבה, לטובת אגרקסקו, ואף מילאה בשלב מסויים את מקום היו"ר.
בנובמבר 2005 פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא. עם פרסום דו"ח המבקר, מיהרו חה"כ אברהם ואפללו להחזיר לאגרקסקו את עלות נסיעתם (בנוגע לח"כ אפללו יצוין, כי לפי גרסתו הוא הביע מראש רצון לממן את הנסיעה בעצמו, אלא שלטענתו מיד עם שובו ארצה הוא חלה ואושפז והנושא לא טופל).
בדצמבר 2005 קבעה וועדת האתיקה של הכנסת, כי חה"כ אברהם ואפללו עברו עבירה אתית בגין נסיעה לחו"ל במימון חברה מסחרית, וזאת מבלי שביקשו אישור מראש מוועדת האתיקה, על אף ששנה קודם לא אישרה הועדה נסיעה דומה. הוועדה קבעה, כי אמנם יו"ר הכנסת אישר את הנסיעה הקודמת, אך זאת במימון הכנסת, ובכך טמון הבדל גדול. הוועדה הטילה על שניהם עונש של נזיפה.
בעקבות כך נפתחה חקירה פלילית נגד ח"כ רוחמה אברהם ונגד מנכ"ל אגרקסקו (באשר לח"כ אפללו, הוחלט אז, בשל נסיבות שונות בעניינו, לרבות העובדה שהוא לא השתתף בדיון בוועדת הפנים בעניין אגרקסקו – לחקור אותו כעד בלבד).
החקירה הפלילית התמקדה בחשדות לעבירות של קבלת שוחד ע"י ח"כ אברהם מאגרקסקו (מימון הנסיעה לארה"ב) לשם קידום ענייניה של החברה בכנסת. כן נחקר חשד לעבירה של מרמה והפרת אמונים על-ידי ח"כ אברהם, בשל השתתפותה בדיון שהתקיים בוועדת הפנים ופעולתה לטובת אגרקסקו, אף שלכאורה הייתה במצב של ניגוד עניינים עקב קבלת טובת הנאה מאגרקסקו זמן לא רב קודם לכן.
בסופו של דבר הוחלט, כי לא ניתן לבסס תשתית ראייתית-נורמטיבית מספקת לשם הגשת כתב אישום, אף שנמצא כשח"כ אברהם אכן פעלה שלא כשורה ובניגוד לכללי האתיקה, הן בנסיעתה ע"ח אגרקסקו והן בהשתתפותה ובפעילותה בדיון בועדת הפנים של הכנסת בעניינה של אגרקסקו.
היועץ מפרט בהחלטתו את הנימוקים והשיקולים שהובילו למסקנה האמורה, לרבות מטרת הנסיעה (סיור לימודי שנעשה לגרסתה במסגרת ולצרכי תפקידה הפרלמנטרי), האופי הציבורי של חב' אגרקסקו, שנתפסה במשך שנים ע"י חברי הכנסת כחברה המזוהה עם קידום האינטרסים של פיתוח החקלאות בישראל, הנוהג של נסיעות ח"כים בכלל, ונסיעות בהזמנת אגרקסקו בפרט ועוד.
על רקע מכלול הנסיבות כאמור ובהתחשב באופיו פעילותו הפרלמנטרית של חבר הכנסת, נמצא כי קיימים קשיים ראייתיים-נורמטיביים בביסוס תשתית מספקת לאישום פלילי, אף שכאמור מדובר בהתנהגות לא ראויה, לא תקינה ובניגוד לכללי האתיקה של הכנסת.
עם זאת הדגיש היועץ כי מסקנה זו היא פועל יוצא של הנסיבות הקונקרטיות, ואין משמעותה, כי פעילות פרלמנטרית של חברי כנסת לעולם לא תבוא בשעריה של עבירת הפרת האמונים; אדרבא - לעבירת הפרת האמונים תפקיד חשוב במאבק על טוהר המידות, גם של נבחרי הציבור ושלוחיו בכנסת, שכן פעילות של חבר כנסת מתוך שיקולים מושחתים מעוותת את פעילות הרשות המחוקקת, סותרת את חובת האמונים של נבחר הציבור לבוחריו ופוגעת ביסודות המשטר הדמוקרטי.
נוכח התמונה שעלתה בפרשה זו באשר להתנהלות חברי הכנסת, ונכח טענות לאי בהירויות באשר לגדרי המותר והאסור בנושא של נסיעות ח"כים, כמו גם בנוגע לנגזר מכך לעניין פעילותם הפרלמנטרית, העביר היועץ את החלטתו ליו"ר וועדת האתיקה של הכנסת וליועצת המשפטית לכנסת, על מנת שיתנו דעתם לצורך להסדיר עניינים אלה, וכן לעובדה שוועדת האתיקה נדרשה לפרשה זו רק בהקשר של הנסיעה לארה"ב ללא אישור, ולא להשתתפות הפעילה של ח"כ אברהם בישיבת ועדת הפנים, בניגוד לכאורה לכללי האתיקה. כך נמסר מלשכת דובר משרד המשפטים.
נזכיר את פרטי השתלשלות הפרשה על פי סיכום חקירתו של היועץ המשפטי מזוז: במשך השנים, נהגה חברת אגרקסקו - העוסקת בייצוא לחו"ל של תוצרת חקלאית ישראלית - להטיס לחו"ל על חשבונה חברי כנסת לביקור במתקניה שם, לשם התרשמות והיכרות מקרוב עם פעילות החברה.
באוגוסט 2003 הציע מנכ"ל חברת אגרקסקו לחברי-הכנסת רוחמה אברהם ואלי אפללו, חברי וועדת הכספים באותה העת, לצאת לסיור במתקני החברה באירופה.
כללי האתיקה של הכנסת אוסרים נסיעה מסוג זה, אלא באישור ובמימון של הכנסת (ולא של החברה המזמינה). ועדת האתיקה לא אישרה את הנסיעה של ח"כ אפללו וח"כ אברהם לפי הזמנת אגרקסקו, אך ניתן אישור לנסיעה מיו"ר הכנסת במימון הכנסת.
באוגוסט 2004 יצאו חה"כ אברהם ואפללו לסיור נוסף בהזמנת אגרקסקו, הפעם לארה"ב. ח"כ אברהם ואפללו לא פנו כנדרש לוועדת האתיקה לשם קבלת אישור לנסיעה, והסיור נערך במימון חברת אגרקסקו, בניגוד לכללי האתיקה. ח"כ אברהם אף ניצלה את חלקו של הביקור בארה"ב, לעניינים פרטיים.
באוקטובר 2004 הפסידה חברת אגרקסקו במכרז להפעלת מסוף המטענים החקלאיים בנתב"ג. בדצמבר 2004, החליטה ועדת הפנים של הכנסת שאגרקסקו תאבד את מעמדה כגוף הזכאי לבצע בעצמו את הבידוק הבטחוני בטרם משלוח סחורות לחו"ל. לשני ארועים אלה, היו השלכות כלכליות משמעותיות בעבור החברה. אנשיה פנו לחברי כנסת שונים ע"מ שישתדלו בעבור החברה. בינואר 05' התקיים דיון נוסף בוועדת הפנים בהחלטה האמורה לעיל (מדצמבר 04'), דיון שנערך בין היתר לבקשת ח"כ רוחמה אברהם. אף שלא היתה חברה בועדה, ח"כ אברהם נטלה חלק פעיל בישיבה, לטובת אגרקסקו, ואף מילאה בשלב מסויים את מקום היו"ר.
בנובמבר 2005 פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא. עם פרסום דו"ח המבקר, מיהרו חה"כ אברהם ואפללו להחזיר לאגרקסקו את עלות נסיעתם (בנוגע לח"כ אפללו יצוין, כי לפי גרסתו הוא הביע מראש רצון לממן את הנסיעה בעצמו, אלא שלטענתו מיד עם שובו ארצה הוא חלה ואושפז והנושא לא טופל).
בדצמבר 2005 קבעה וועדת האתיקה של הכנסת, כי חה"כ אברהם ואפללו עברו עבירה אתית בגין נסיעה לחו"ל במימון חברה מסחרית, וזאת מבלי שביקשו אישור מראש מוועדת האתיקה, על אף ששנה קודם לא אישרה הועדה נסיעה דומה. הוועדה קבעה, כי אמנם יו"ר הכנסת אישר את הנסיעה הקודמת, אך זאת במימון הכנסת, ובכך טמון הבדל גדול. הוועדה הטילה על שניהם עונש של נזיפה.
בעקבות כך נפתחה חקירה פלילית נגד ח"כ רוחמה אברהם ונגד מנכ"ל אגרקסקו (באשר לח"כ אפללו, הוחלט אז, בשל נסיבות שונות בעניינו, לרבות העובדה שהוא לא השתתף בדיון בוועדת הפנים בעניין אגרקסקו – לחקור אותו כעד בלבד).
החקירה הפלילית התמקדה בחשדות לעבירות של קבלת שוחד ע"י ח"כ אברהם מאגרקסקו (מימון הנסיעה לארה"ב) לשם קידום ענייניה של החברה בכנסת. כן נחקר חשד לעבירה של מרמה והפרת אמונים על-ידי ח"כ אברהם, בשל השתתפותה בדיון שהתקיים בוועדת הפנים ופעולתה לטובת אגרקסקו, אף שלכאורה הייתה במצב של ניגוד עניינים עקב קבלת טובת הנאה מאגרקסקו זמן לא רב קודם לכן.
בסופו של דבר הוחלט, כי לא ניתן לבסס תשתית ראייתית-נורמטיבית מספקת לשם הגשת כתב אישום, אף שנמצא כשח"כ אברהם אכן פעלה שלא כשורה ובניגוד לכללי האתיקה, הן בנסיעתה ע"ח אגרקסקו והן בהשתתפותה ובפעילותה בדיון בועדת הפנים של הכנסת בעניינה של אגרקסקו.
היועץ מפרט בהחלטתו את הנימוקים והשיקולים שהובילו למסקנה האמורה, לרבות מטרת הנסיעה (סיור לימודי שנעשה לגרסתה במסגרת ולצרכי תפקידה הפרלמנטרי), האופי הציבורי של חב' אגרקסקו, שנתפסה במשך שנים ע"י חברי הכנסת כחברה המזוהה עם קידום האינטרסים של פיתוח החקלאות בישראל, הנוהג של נסיעות ח"כים בכלל, ונסיעות בהזמנת אגרקסקו בפרט ועוד.
על רקע מכלול הנסיבות כאמור ובהתחשב באופיו פעילותו הפרלמנטרית של חבר הכנסת, נמצא כי קיימים קשיים ראייתיים-נורמטיביים בביסוס תשתית מספקת לאישום פלילי, אף שכאמור מדובר בהתנהגות לא ראויה, לא תקינה ובניגוד לכללי האתיקה של הכנסת.
עם זאת הדגיש היועץ כי מסקנה זו היא פועל יוצא של הנסיבות הקונקרטיות, ואין משמעותה, כי פעילות פרלמנטרית של חברי כנסת לעולם לא תבוא בשעריה של עבירת הפרת האמונים; אדרבא - לעבירת הפרת האמונים תפקיד חשוב במאבק על טוהר המידות, גם של נבחרי הציבור ושלוחיו בכנסת, שכן פעילות של חבר כנסת מתוך שיקולים מושחתים מעוותת את פעילות הרשות המחוקקת, סותרת את חובת האמונים של נבחר הציבור לבוחריו ופוגעת ביסודות המשטר הדמוקרטי.
נוכח התמונה שעלתה בפרשה זו באשר להתנהלות חברי הכנסת, ונכח טענות לאי בהירויות באשר לגדרי המותר והאסור בנושא של נסיעות ח"כים, כמו גם בנוגע לנגזר מכך לעניין פעילותם הפרלמנטרית, העביר היועץ את החלטתו ליו"ר וועדת האתיקה של הכנסת וליועצת המשפטית לכנסת, על מנת שיתנו דעתם לצורך להסדיר עניינים אלה, וכן לעובדה שוועדת האתיקה נדרשה לפרשה זו רק בהקשר של הנסיעה לארה"ב ללא אישור, ולא להשתתפות הפעילה של ח"כ אברהם בישיבת ועדת הפנים, בניגוד לכאורה לכללי האתיקה. כך נמסר מלשכת דובר משרד המשפטים.