המשנה לפרקליט המדינה, יהושע למברגר, הודיע היום לעו"ד ניצה דיקובסקי, באת- כוחו של שמואל לוי, כי הוחלט שלא לפתוח את תיק החקירה בעניין עמותות ברק, שנסגר לפני כ- 5 שנים.



ב- 30.6.2008 פנה שמואל לוי ליחא"ה ומסר תלונה נגד אהוד ברק, בכוונה להביא לפתיחתו של התיק בעניין פרשת "עמותות ברק" לאחר שנגנז.



מדובר בפרשה שנבדקה בדוח מבקר המדינה על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות לתקופת הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראש הממשלה, שפורסם בינואר 2000. על פי ממצאי המבקר, "ננקטה שיטה, שלפיה הוזרמו כספים לעמותות, אשר היה בפעילותן לתרום, אם במישרין, ואם בעקיפין, לקמפיין הבחירות. מבין העמותות היו כאלה שהוקמו בתקופת הבחירות או לקראתה, ולנגד עיני מייסדיהן עמד, לפחות כאחד היעדים, הסיוע למר ברק להיבחר. עמותות אחרות הוקמו קודם לכן, ולא מלכתחילה למטרה זו, אך "גוייסו" למטרה לקראת הבחירות".



כמו כן קבע המבקר בממצאיו, כי מקור הכספים אותם הוציאו העמותות הללו הוא באנשים מרכזיים במטה "ברק לראשות הממשלה", עו"ד יצחק הרצוג ומר טל זילברשטיין, שהיה מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה.



בעקבות דוח המבקר, הורה היועץ המשפטי לממשלה על פתיחה בחקירה פלילית כנגד מספר סיעות בחשדות לביצוע עבירות על חוק מימון מפלגות, תשל"ג- 1973, ובכללן סיעת "ישראל אחת" בראשות אהוד ברק.



בתום החקירה הועבר התיק לפרקליטות. לאחר בחינת חומר החקירה הרב בפרקליטות מחוז ת"א, נדון הנושא בפרקליטות המדינה ואצל היועץ המשפטי לממשלה דאז.



בנובמבר 2003 נגנז התיק נגד מרבית החשודים, ובכללם נגד אהוד ברק בעילה של "חוסר ראיות מספיקות", כאשר במוקד סגירת התיק עמד הקושי המשפטי שנוצר בשל קיומה של טענת "הסתמכות", לפיה האיסורים הפליליים הקבועים בחוק אינם חלים על מועמד לראשות הממשלה. טענה זו התבססה על כך שנכון למציאות המשפטית ששררה בתקופה הרלבנטית, שאלת תחולת חוק מימון מפלגות על הבחירה הישירה לראשות הממשלה הייתה לוטה בערפל, ומכתביו של היועמ"ש לממשלה דאז – אליקים רובינשטיין, עיגנו בכתובים חוסר בהירות זה.



לוי נחקר בשנת 2000 כחשוד בפרשת העמותות ושמר על זכות השתיקה. על פי המידע שבידי הפרקליטות, ללוי יש עניין אישי – כלכלי בהפעלת לחץ על אהוד ברק, וזאת בשל סכסוך אזרחי בינו לבין מפלגת העבודה, שאת מקורותיו תולה לוי בטענת מרמה שהוא מייחס לאהוד ברק. העיתוי בו בחר למסור את גרסתו המפלילה נגד אהוד ברק, לאחר כשמונה וחצי שנים מפתיחת החקירה, תוך שהוא מתנה את עדותו בקבלת טובת הנאה, מעלה חשד בנוגע לאמינות גירסתו. מעבר לכך, טענותיו אינן מחדשות דבר, ובחלקן אף סותרות את חומר הראיות בתיק וכן אינן מבססות ידיעה של אהוד ברק כי הכסף מקורו בתרומה אסורה ותכליתו – למימון פעילות הסיעה, להבדיל ממימון פעילות המועמד, ידיעה הנדרשת כדי לסתור את טענת "הסתמכות" האמורה.



ממשרד המשפטים נמסר כי טענותיו של לוי כלפי ברק מתמצות בכך שהוא מייחס לברק אמרות כלליות בנוגע לעבירות אלימות שבוצעו על ידי פעילים, ששיאן בהשלכת רימון הלם על סניף הליכוד בבת ים – האחת "ברק ביקש שינקמו בליכוד", והשנייה "ברק ביקש "לפוצץ" את הסיור".



"מדובר בשתי אמירות כלליות, היכולות להכיל ולהזמין פרשנויות לרוב, מנותקות מכל הקשר, שבהחלט יתכן שהנם פרפראזה שאינה נאמנה למקור. לוי גם לא מסר ממי שמע אמרות אלה, אותן הוא ייחס לברק. בדבריו של לוי אין כדי לשפוך אור על כוונתו של ברק בדברים אלה, או בדברים דומים שנאמרו על ידו (אם בכלל נאמרו על ידו)".



המשנה לפרקליט המדינה קובע בסוף מכתבו כי "לאור מעורבותו הדומיננטית והעיקרית של לוי במעשים פליליים חמורים, המניע, והעיתוי ליוזמה, דבריו של שמואל לוי אינם מהווים בסיס מספיק, המצדיק בחלוף זמן כה רב מהקמפיין הרלבנטי (שנחקר עד דק), פתיחת תיק החקירה בעניין עמותות ברק, שנסגר לפני מספר שנים".