יעקב קדמי, שכיהן בעבר כראש לשכת הקשר 'נתיב', התייחס ביומן הצהרים של ערוץ 7 לביקור הבזק של ראש הממשלה אהוד אולמרט במוסקבה ופגישתו המתוכננת עם הנשיא מדבדב.
לדבריו אמנם בדרך כלל יש השפעה לביקור מעין זה על ישראל, ויש לישראל יכולת השפעה על מדיניות הממשל הרוסי, אולם להערכתו "לביקור בן כמה שעות לא נראה שיהיה כוח לשנות משהו מהותי". קדמי מציין כי "ביקור ראש ממשלה מגיע בדרך כלל אחרי עבודת הכנה מאומצת, אחרי שדברים ברורים וסגורים כבר בין ראשי המדינות. כאן אני לא רואה שנעשתה הכנה".
לדבריו המשמעות היחידה של הביקור קטנה מאוד: "אולי ביקור פרידה אבל לא יותר מזה", אמר.
לשאלת המראיין, שלמה פיוטרקובסקי, אם קיים סיכוי להסכמה רוסית לבקשות ראש הממשלה שלא להעביר נשק לאויבי ישראל, מציין קדמי כי עד היום הוכיחה רוסיה נאמנות ובעקביות קיבלה את הבקשות הישראליות. "נכון להיום אין מערכת נשק שעלולה להפר איזון שהועברה מרוסיה לגורם מסוכן. רוסיה לא העבירה מערכות שישראל ביקשה שלא יועברו לסוריה ולמדינות אחרות. כך היה בעבר". עם זאת באשר לעתיד קדמי אינו מוכן להתחייב. "הדברים יהיו תלויים בהמשך הקשרים ובהמשך היחסים בין ארצות הברית לרוסיה", הוא מעריך.
במהלך ביקורו לא צפוי אולמרט להיפגש עם מי שמצטייר בעולם כגורם החזק באמת ברוסיה, הלא הוא הנשיא לשעבר, ראש הממשלה כיום ולדימיר פוטין. קדמי מקפיד להתבטא בזהירות בסוגיה זו. "אני לא נכנס לספקולציות לגבי מי ששולט ברוסיה. בוודאי שהוא בעל השפעה. הוא ממלא את התפקיד הביצועי הבכיר ביותר והוא גם ראש המפלגה, כלומר הוא בעל הכוח הפוליטי הגדול ביותר".
באשר להחלטת הממשלה להעביר את חצר סרגיי לרוסים, מה שהוגדר בתקשורת כמתנת פרידה של אולמרט לעמיתיו ברוסיה, אומר קדמי כי "כל מי שמכיר את הבעיה יודע שהבטחה ישראלית לגבי המבנה הועברה לרוסים כבר בתחילת שנות התשעים. מבחינת הרוסים זו נתינת אותה מתנה פעמיים. הרוסים רואים במבנה רכוש שלהם שישראל השתמשה בו והגיע הזמן להחזיר אותו". עם זאת הוסיף קדמי כי להערכתו אין להחלטה האחרונה השפעה של ממש על יחסי שתי המדינות.
לשאלת המראיין אם אכן מדובר בנכס כה משמעותי עבור הרוסים, קובע קדמי כי דווקא בתקופה זו בה חוזרת רוסיה לראות בעצמה ממשיכת שלטון הצאר חשובה לה השבת נכסיה מתקופה זו "למדינה ולשלטון חשוב להחזיר את הנכסים שלה. בעיקר נכסים שהיו שייכים לרוסיה הצארית, אותה רוסיה שרוסיה של היום רואה בעצמה המשך שלה, של רוסיה שלפני המהפכה. רוסיה של היום לא רוצים להמשיך את אותה מדיניות פנים ומדיניות חוץ שהייתה ברוסיה של אחרי המהפכה, וזה נוגע גם לנכסים שרוסיה רואה בהם שייכים לה".