למה "ברח" נתניהו?

לנוכח המהומה הכלכלית בעולם נחלץ העיתון 'מעריב' וגייס שישה שרי אוצר לשעבר כדי שכל אחד מהן יפרוס בפנינו את משנתו ויתאר לנו את האופן בו הוא היה מציל את עם ישראל. וכך הודיעו לנו אנשי 'מעריב' בפתח הגליון – "שישה שרי אוצר כותבים כיצד היו מצילים אותנו מהמשבר העולמי", ומוסיפים לנו עורכי העיתון בסופו של הקדימון לכתבה את המילים - "ביבי ברח".

פתחנו את הגיליון והנה אכן שישה שרי אוצר לשעבר – מרידור, אולמרט, סילבן שלום, שטרית, שוחט ובראון. כל אלה כותבים את תכניותיהם, ולצידם, ובמקום בו אמור היה בנימין נתניהו להציג את משנתו פורסים בפנינו אנשי 'מעריב' את משנתו של יהודה שרוני, הפרשן הכלכלי, על נתניהו. בטור החלופי שלו תוקף שרוני את נתניהו ותחת הכותרת 'סדקים בציפוי הטפלון' הוא מספר לנו ש"בנימין נתניהו קצת לחוץ בימים האחרונים". הוא מסביר מדוע תכניתו של נתניהו לא היתה אלא ניצול חולשתו של עמיר פרץ כשכיהן כיו"ר ההסתדרות. לדבריו נתניהו "שלח את היד לכיסם של מאות אלפי עמיתים", וכו' וכו' מתקפות והאשמות כלכליות שלא כולם, ובוודאי לא אני, מבינים.

שרוני לא מסתפק בכך ומספר לנו שנתניהו התבקש על ידי העיתון להשתתף בחינגת שרי האוצר לשעבר ולפרוס גם הוא את משנתו בטור משלו. הוא הסכים אבל מאוחר יותר הטור בושש לבוא וב'מעריב' הבינו, כך כותב שרוני, "שאצל ביבי, בפעם המי יודע כמה, הבטחות לחוד ומעשים לחוד". את דבריו חותם שרוני במילים: "ביבי, שכבר נתפס בעבר באי אלו אי דיוקים, פשוט מפחד שנתפוס אותו במילה".

מתקפה כל כך חריפה על ראש ממשלה לשעבר, ואולי גם לעתיד, הצליחה להפתיע אותי. תהיתי ביני לבין עצמי מה באמת הסיבה לכך שנתניהו לא מסר את דבריו לעיתון, אבל בעיקר תמהתי לנוכח הנוסח הבוטה והמזלזל של שרוני: 'ביבי ברח', 'ביבי נתפס בעבר באי דיוקים', 'פשוט מפחד', 'לנתניהו יש הרגל לנכס לעצמו רפורמות של אחרים' וכן הלאה ביטויים מזלזלים ובוטים. לא מתאים לפרשן כלכלי שאמור להתמקד במספרים, גרפים וטבלאות. אז מה פשר המתקפה?

מסתבר שלא הייתי צריך להתחבט ארוכות בשאלה. די היה להציץ בעיתון המתחרה. זה שמעבר לרחוב, 'ידיעות אחרונות', כדי להבין, או לפחות לשער, מה המניע האמיתי להתלהמות המעריבניקית. מתברר שנתניהו העניק ראיון ארוך ומקיף ב'ידיעות אחרונות' ובו הוא התייחס בין השאר גם לאותן שאלות של 'מעריב'.

אז מה, רבותי במעריב, זה כל הסיפור? נתניהו העז לחשוב שמתאים לו יותר ראיון מלא ואישי ב'ידיעות' מאשר טור משותף לעוד שישה לשעברים אצלכם, וזה כבר לא מוצא חן בעיניכם עד כדי מתקפה כזו? לא יפה. חשבנו שאתם ענייניים.

 

מהו פוגרום

יבורך העיתונאי (והשחקן והמספר והמורה וכו') ג'קי לוי שהעז לתהות בטור שלו ב'ידיעות אחרונות' כיצד זה כאשר רחובות עכו התמלאו בצעירים ערבים חמושים במקלות ובגרזנים דאגו מעודני הנימוס ואבירי הטעם הטוב ללמד אותנו שאין לתאר את האירועים במונח 'פוגרום' כיוון שמדובר במונח בעל מטען היסטורי חמור. לעומת זאת כאשר צעירי יצהר יצאו להרס כמה עציצים ושאר נזקי רכוש בכפר השכן לאחר ניסיון רצח(!) של ילד והצתת משפחה(!) בביתה, אז היה מותר, ואף רצוי, לכנות את האירוע 'פוגרום', למרות המטען ההיסטורי והאסוציאטיבי החמור של המונח. מוזר.

 

מורשת יהודית גאה (וחסרה)

אתר YNET ערך למען גולשיו משאל בו ביקש לבחון אילו אתרים ברחבי הארץ מועדפים בעינינו. האתר חילק את האתרים המועמדים לבחירה לשש קטגוריות שונות, ובמהלך ימי חול המועד סוכות התבקשו הגולשים להיכנס לאתר, לבחור ולשלוח. בסוף חול המועד דיווחו לנו אנשי האתר איזהו האתר המנצח (עיר דוד שבירושלים, אם שאלתם).

עד כאן הכול טוב ויפה. השאלה שהתעוררה בעקבות המשאל המעניין הזה היא (איך לא) לאן נעלמו שטחי יהודה ושומרון? האתר היחיד מיהודה ושומרון שהצליח להשתרבב אל עשרות האתרים המועמדים הוא מערת המכפלה שבחברון. חוץ ממנה כלום, נאדה, אפס, גורנישט.

הבה נבחן את הקטגוריות. הנה לכם קטגוריית 'טבע ונוף' שבה 18 אתרים מועמדים – פארק תמנע, מקורות הירקון, הבניאס, תל דן, אכזיב, החולה, מכתש רמון, צוק מנרה ועוד ועוד. והנה לכם קטגוריית 'ארכיאולוגיה והיסטוריה' שם מצאנו את ממשית, בית שאן, בית גוברין, עכו, תל מגידו ועוד. כולם אתרים יפים ונפלאים אבל בכל זאת מציקה לנו השאלה איפה ואדי קלט? איפה הר עיבל והר גריזים? איפה העיר העתיקה בסוסיא. מסתבר שארכיאולוגיה כן, אבל לא צריך להגזים.

בקטגוריית 'אתרים קדושים ליהדות' מצאנו, כאמור לעיל, את מערת המכפלה שהצליחה להשתחל אל בין 15 המועמדים. אבל לא מצאנו שם את בית אל, שילה, קבר יהושע ושאר עשרות האתרים שבהם נולד העם היהודי ומה לעשות, ממוקמים מעבר לקו ההוא. האמת היא, אולי פשוט לא הבנתי נכון. אולי כשאמרו שם 'אתרים קדושים ליהדות' התכוונו במילה 'יהדות' למדור 'יהדות' של YNET, ואם כך הכול ברור – הכוונה הייתה אתרים הקדושים למדור היהדות של YNET. זה כבר משהו אחר...

ובכל זאת, חשבתי בתמימותי כי רבה שאולי בנושא מורשת והתיישבות נוכל למצוא איזה פרור, פרורון, פרורונצ'יק מיהודה ושומרון. הצחקתי אותי. מצאתי שם את יד לשריון, את דרך בורמה, את מצדה, תל חי, המוזיאון לתולדות גדרה והבילו"יים, המוזיאון בעתלית, את בית הקברות של קבוצת כינרת (שבמזל לא נבחר כי אז הייתה עלולה להתעורר מחדש פרשת תימני כינרת שגורשו מהמקום... אבל נעזוב את זה), ואפילו מוזיאון האצ"ל השתרבב. אבל מה עם מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון? אולי גם הוא קשור איכשהו להתיישבות? חוצפה אפילו להזכיר.

בקיצור, אם חשבתם שערש התרבות היהודית היא ביהודה ושומרון - טעיתם. ערש התרבות שלנו נמצא בגדרה, זיכרון יעקב, תל אביב, או מקסימום בירושלים (שהצליחה לשרבב כמה וכמה אתרים לרשימה – חייבים לציין).

 

מדינת אפרטהייד?

לפני כמה וכמה חודשים הוציא נשיאה לשעבר של ארצות הברית, ג'ימי קרטר, ספר בו הגדיר את מדינת ישראל כמדינת 'אפרטהייד'. רבים נזעקו וגינו בחורמה את הספר ואת כותבו שאותו הגדירו אנטישמי. באופן מפתיע אפילו ראשינו שרינו ויועצינו חברו לביקורת, כנראה שקרטר באמת עבר את הגבול.

והנה לפני ימים אחדים פרסם העיתון 'ידיעות אחרונות' כתבה על המתרחש בחברון. הכתבה מגוללת את אומללותם של תושביה הערביים של העיר חברון לנוכח התעמרותם של יהודי העיר.

מה שכתוב בכתבה לא הצליח להסעיר אותי. אנחנו כבר רגילים. מה שמעניין היה דווקא הכותרת וזהות הכותב. שימו לב לכותרת הכתבה – 'דרך האפרטהייד', ושימו לב לכותב – בועז אוקון, אם השם לא ממש זכור, נזכיר שמדובר במי שבעבר היה מנהל בתי המשפט של ישראל.

אז תגידו לי עכשיו אתם – מה אתם רוצים מג'ימי קרטר כשמנהל בתי המשפט לשעבר מגדיר את המדיניות בחברון כאפרטהייד?

אגב, אני לא מתייחס לשאלות שלא נשאלו בכתבה של אוקון כמו: איך יתכן שהיהודים שזכות התנועה שלהם בעיר מצטמצמת לשלושה אחוזים בלבד משטח העיר מנהלים אפרטהייד כלפי הערבים? ובאותם שלושה אחוזים – האם סתם כך החליטו היהודים להתעמר בערבים או שקדמו לכך אי אלו פיגועים רצחניים שלא הותירו ברירה אלא למנוע מהם תנועה בשטחים מסוימים (מאוד)? אבל אם בועז אוקון לא שאל שאלות כאלה, מי אנחנו שנשאל.

 

סוף הציונות???

אתר 'וואלה' דיווח לנו לפני מספר ימים בכותרת מרעישה כי ההתנחלות - האיום האמיתי על הציונות, כה הודיעה הכותרת. נרעשתי. הייתי משוכנע שמדובר במסקנה של מחקר מעמיק שבחן את הציונות לעומקה ואת תנועת ההתיישבות לעומקה והגיעה למסקנה המטרידה. הכותרת הרי לא מופיעה כציטוט מפיו של מישהו אלא כעובדה מוגמרת וחתומה. כנראה שאין על כך עוררין וסוף ציונות זה סוף ציונות.

אז מכיוון שחובב ציונות אני חשתי מיד לדחפור הסמוך לביתי וכבר תכננתי לעוט על ההתנחלות הקרובה ולהתחיל לקיים את מצוות האתר - להציל את הציונות כלומר למגר התנחלויות. מה פשוט מכך.

ובכל זאת חשתי שלא בנוח עם ההחלטה הנמהרת שלי, ורגע לפני שסובבתי את הסוו'יץ' של הדחפור החלטתי לעיין שוב בכתבה ולא להסתפק בכותרת בלבד. מי יודע אולי יימצאו בתוך הדיווח המרעיש גם נסיבות מקלות לטובת ההתיישבות. סך הכול יש לנו היכרות לא רעה עם תנועת ההתיישבות. קשה להיפרד.

בדקתי שוב את כותרת הדיווח והנה ראיתי שעל האירוע התקשורתי הזה חתום... פרופ' שטרנהל. אכן נודע הדבר. אנחת רווחה נתמלטה מחזי. אין צורך לעקור. אין צורך להרוס. אפשר להחזיר את הדחפורים לבסיסיהם בשלום. זה בסך הכול עוד מאמר של הפרופסור. לא דיווח, לא כתבה ולא בטיח. זה שב'וואלה' נתנו למאמר הזה חזות של כתבה זו כבר החלטה (לא מפתיעה) שלהם.

 

סוג של רגיעון

בתכנית הבוקר של ערוץ 2 התארח חבר הכנסת עבאס זכור, איש רע"מ. הדיון נסב כצפוי על אירועי עכו. ואיך פנה המגיש יורם בינור (הכתב לענייני ערבים שבדיוק בימים אלה התבשרנו שעזב את ערוץ 2) לחבר הכנסת זכור? כך – "אתה, חבר הכנסת זכור, מאז האירועים עושה מאמצים להרגיע את הרוחות...".

כאן השלב שמגיע ה-חהחחחהחחחההחחחחהחהחחחחחחההההה. הבנתם את בינור? זכור דאג ופעל להרגיע! אז ילמדנו מר בינור איך זה שנגד אותו מרגיע מופלא תלויה ועומדת תלונה בוועדת האתיקה של הכנסת על שבמהלך האירועים הפך בית סמוך למעין חמ"ל שממנו קרא להמונים להגיע ולנקום ביהודים את ההרג שלא היה?

הערות והצעות ניתן לשלוח ל [email protected]

לגליונות האחרונים:

לגליון מס' 11 של 'ציטוטים'

לגיליון מס' 10 של 'ציטוטים'