משחק זיכרון
עכשיו, כמה ימים אחרי, תעשו ביניכם לבין עצמכם חשבון קטן – מה אתם, או לפחות מה הישראלי הממוצע, זוכרים מהאירועים בחוות פדרמן?
האם אתם זוכרים שבשעה אחת אחרי חצות הגיעו עשרות אנשי יס"מ לבית של זוג עם תשעה ילדים ישנים? או אולי אתם זוכרים שלא נשלח לזוג פדרמן שום צו שמתריע על הכוונה לבצע הרס במקום? אתם זוכרים שהכוחות פרצו לבית המשפחה דרך החלונות למרות שמדובר בשעה בה אמורים בני הבית להיות ישנים? אתם זוכרים שאבי המשפחה נעצר תוך שהוא מוכה על ידי עשרות אנשי יס"מ? או אולי אתם זוכרים שהאם וילדיה הסתתרו בחדר השינה מאימת המתנפלים על המבנה, וראו דרך חרך צר איך משחיתים בביתם ציוד, בגדים, ספרים, מכשירים, ומפילים לקרקע כל מה שנקרה על דרכם? אולי אתם דווקא זוכרים שבמשך דקות ארוכות לא הסכימו הכוחות להציג צו הריסה ופינוי? או שאתם זוכרים שהאם וילדיה הוכו בברוטאליות כשהועלו לרכבי המשטרה? אתם זוכרים שההרס בוצע מבלי שניתן לבני המשפחה לקחת דבר מהמבנה, אפילו לא בגדים או מזון? אולי אתם זוכרים שהאם הופרדה מהתינוקת בת החמישה חודשים כשהיא בוכה? אולי אתם זוכרים את המשפט המתריס של אחד המפנים אחרי ביצוע ההרס 'עכשיו את יכולה לקחת מכאן מה שאת רוצה'? אולי בעצם אתם זוכרים שכדי לשתף בחגיגה גם חיילים דתיים הונו אותם, וסיפרו להם שהם יוצאים למבצע ללכידת מחבל? או שאולי אתם זוכרים שכדי למנוע סיקור של האירוע מנעו מכלי התקשורת להתקרב?
או שבעצם מה שאתם זוכרים מכל העניין הוא שמישהו מתושבי קריית ארבע קילל את החיילים ואיחל להם מוות ושבי?
ובמקרה הזה ההערה לא מופנית לכלי תקשורת מסוים. כולם אחראים השבוע לצריבת הזיכרון של הישראלי הממוצע מאירועי חוות פדרמן.
זכות תגובה בפנטומימה
הערה נוספת וקטנה בפרשת פדרמן. לערוץ 10: כדי להביא את הציטטות של הקללות של בן ישי דאגו כל הערוצים להשמיע את הדברים שוב ושוב וללוות את ההקלטה בכיתוביות ברורות. שלא נפספס מילה. ובעיקר שלא יפספס היועץ המשפטי מזוז את הדברים. יש לכם, אתם שם בערוץ 10, הסבר לתופעה המוזרה שבה בדיוק ברגע בו קירבתם מיקרופון לפיו של נעם פדרמן הפצוע בראשו מאירועי הלילה ההוא, ונתתם לו לומר משפט או שניים על מה שעבר עליו באותו לילה, בדיוק באותו זמן גם הסאונד שלכם השתבש ולא ניתן היה להבין מילה ממה שהוא אומר, וגם, בדיוק באותו רגע, נגמר לכם כנראה הדיו לכיתוביות שעלולות היו חלילה להקל על הצופים מה אמר אותו פדרמן שאתם כל כך אוהבים לשנוא?
קצת תרבות טלוויזיונית
ואם כבר בערוץ 10 עסקינן, אז אם יותר לי, הערה קטנה נוספת: השבוע דיווחו לוחות המשדרים בעיתונים שבאחד הערבים ישדר ערוץ 10 ערב תרבות כלשהו. חשבתי לעצמי – 'או. הנה, קצת קולטורה בטלוויזיה. הגיע הזמן'. הדלקתי את המכשיר ההוא והנה התברר פשר הקולטורה – שידור מחגיגת העשור למכון פרס לשלום. וו'אחד תרבות.
אז מילא שהחלטתם שזו תרבות, זכותכם. אבל תסלחו לי – זה היה משמים ומשעמם באופן מבהיל. איך הרשתם לעצמכם שידור של שיממון שכזה בעידן הרייטינג?
ואגב, רבותי בערוץ 10 – הערב כלל שירים באנגלית (רובם) והנחיה באנגלית. תגידו לי, לא מגיע לנו איזה טיפת תרגום? לפחות של ההנחיה. הרי ישנה איזו תקנה שמחייבת אתכם לתרגם כל מילה לועזית שמשתרבבת בטעות לפרסומת לדגנים או למכונית. אז מה קרה עכשיו? לא מגיע גם לילידים הישראלים להבין את מה שאומרים שם מעונבי אירופה. הרי אלמלא ההתמקדות על פניו של פרס היינו משוכנעים שנפלנו על שידור מבלרוס או משהו כזה.
ואל תגידו לי – 'זה ספונטאני אי אפשר לתרגם'. שום דבר לא ספונטאני. הרי גם בשידור טקס פתיחת ונעילת האולימפיאדה או האירוויזיון ושאר אירועים בינלאומיים מעלים תרגום שהוכן מראש. או שאולי תרגום בעברית היה פוגע בארומה הבינלאומית שביקשו לעצמם מארגני האירוע... אז אנחנו באמת מצטערים שאנחנו קיימים. סליחה.
ההשראה הפרשנית של כספית
השבוע פירשן כדרכו בגלי צה"ל בן כספית את הזירה הפוליטית מדינית, ואמר שההליכה לבחירות היא פספוס חמור כי רוב שכזה למחנה השלום בפרלמנט שלנו לא יחזור על עצמו, ובעתיד צפויה רק הקפאה מדינית. אכן, כואב הלב. רוב כזה לא יחזור על עצמו. על זה היה דווה ליבנו.
אחרי ששמעתי את הפרשנות הדאובה הזו של כספית פתחתי את העיתון 'מעריב' והבנתי מניין שאב אותו כספית את השראה לרעיון הנשגב והעצוב הזה. הנה, כך כותב כספית כשהוא מסביר מדוע הבחירות הן מכה קשה למחנה השלום – "כמו שיוסי ביילין אומר: הכנסת הנוכחית היא הזדמנות חד פעמית למהלכים מדיניים דרמטיים. אחריה זה כבר לא יהיה... הכנסת הבאה הופכת ימנית", מצטט כספית את ביילין. עכשיו הבנו מה הנוהל. אנחנו (או בעצם לא ממש כולנו) חושבים שכספית מפרשן באובייקטיביות מזהירה, אבל בעצם הוא מביא לנו את ההגיגים ששמע מביילין. אכן נודע הדבר.
ואגב, אותו כספית עומד להיות מגיש היומן מסכם השבוע של הערוץ הראשון במקום גאולה אבן. אז כשינסו למכור לנו שמגישי מהדורות הטלוויזיה אמורים לשמור על אוירה אובייקטיבית תזכרו את מקור ההשראה של כספית שאמר השבוע על ביילין הפורש "הוא האיש שהשפיע יותר מכולם. אי אפשר להתווכח על איכותו. הוא יחסר לי". אז עכשיו אתם יודעים – אולי ביילין יחסר לבן כספית אבל לנו הוא לא יחסר, אנחנו נמשיך לקבל את דעותיו של ביילין דרך כספית.
יאמר לזכותו?
ואם כבר הזכרנו את ביילין שפרש השבוע (לא בפעם הראשונה, ואיש לא ערב לכך שבפעם האחרונה) מהפוליטיקה. שימו לב לציטוט מפי כתבת גלי צה"ל המסקרת את פועלו של האיש (ותסלחנה לי שאר כתבות גלי צה"ל שאינני זוכר את שמה, מה שהופך את כולן לחשודות כאחראיות לטקסט הזה): "לזכותו של ביילין", אומרת הכתבת ניתן לציין מספר מפעלים, והיא מונה את השניים המרכזיים שבהם: "הסכם אוסלו עם טריה לארסן", והשני: "הוא יזם את הסכם ג'נבה".
הבנתם את כבוד הכתבת שתחיה? ההסכם שהוביל לרצח למעלה מאלף יהודים (ואתם יודעים מה, גם למותם של אלפי ערבים שלפני ההסכם ההוא אפילו לא חשבו להיות מעורבים בטרור והעדיפו לחיות בדו קיום פשוט ועממי, ללא יומרות מדיניות מופרכות) וההסכם שבו אמורה ישראל להתנתק מערש תרבותה ומורשתה, שני אלה הם לא פחות מזכויות בארסנל של ביילין. עם זכויות כאלה עדיף לא להגיע לבית דין של מעלה...
של מי הסידור
ידיעה מעניינת דיווח השבוע 'ידיעות אחרונות'. שר הפנים שלנו מחפש את בעליו של סידור ישן שנמצא ונרכש מאיכר בבודפשט. מדובר בסידור שיצא לאור ב-1903 והערכות הן שהסידור היה שייך לילדה יהודיה בשם דבורה ברקוביץ' מהימים שלפני מלחמת העולם.
שר הפנים שטרית, שאליו נשלח הסידור מהאישה הטובה שרכשה אותו כי החליטה לגאול אותו, יצא במסע לאיתור הילדה ההיא. "זו מצווה עצומה", אומר השר ועל כך אפשר לומר כלשון השיר 'וכל הכבוד לש-א-א-א-א-ר וכל הכבוד לשר'.
הבעיה היא, כרגיל, בעיתון המדווח. ובכן רבותי בידיעות אחרונות ונורית פלתר הכתבת המדווחת: אצלנו, היהודים, לא קוראים לדבר הזה 'ספר תפילה', כפי שנכתב בכמה פעמים הן בכותרת והן בכתבה עצמה. אצלנו קוראים לזה פשוט 'סידור'. המונח 'ספר התפילה' אמנם יכול לכלול בתוכו גם את הסידור היהודי, אבל הוא בכל זאת לקוח מהעולם הנוצרי.
עצור גבול לפניך
השבוע סוקרה ב'מבט' תערוכת תמונות מבית ההפקות של מרכז פרס לשלום. הכתב (שלדאבוני גם את שמו שלו אינני זוכר) סיפר שהתמונות מתארות את ה"מציאות משני צידי הגבול". האוזן המורעלת של רובנו לא קופצת כשהיא שומעת את דבר העוועים הזה, אבל נדמה לי שבכל זאת ראוי להזכיר לכתב שאין שום גבול ושום נעליים, וכנראה גם לא יהיה.
אם כי לזכותו יאמר שמן הסתם את הטקסט שליווה את הכתבה הוא הכין אחרי יום שלם במרכז פרס, ואחרי יום כזה המציאות והדמיון בהחלט יכולים להתערבב.
טוב לי או רע להם?
מוסף השבת של 'הארץ' מעניק לקוראיו מדי שבוע מדרג של מה טוב ומה רע בתולדות השבוע החולף. כפי שאולי ראיתם מדובר בעמוד גדוש תצלומים זעירים הממוקמים לאורכו ולרוחבו של העמוד. הטובים מימין והרעים משמאל, אלה הנוגעים לתחומי הרוח ממוקמים ב'גבוה' ואלה הארציים יותר ב'נמוך'. כך כל אחד שמציץ בעמוד יודע מה צריך לחשוב כדי להיות בעניינים. עמוד חשוב מאוד. כך לא מתבלבלים.
בקיצור, הצצה בעמוד הזה במוסף האחרון חשפה בפנינו מה עלינו לחשוב באשר לאירועי השבוע האחרון, בהוראת מערכת 'הארץ'. ובכן, ניתן היה לראות בעמוד הזה חלק מההתגייסות הטוטאלית לטובת ברק אובמה, כאשר הכי גבוה והכי קרוב למונח 'טוב' ניתן היה לראות את תמיכתו של קולין פאוול באובמה. ומה ניתן לראות כ'רע'? את העובדה ש"רחוב בירושלים ייקרא על שמו של שדרן הימין הקיצוני אדיר זיק, שכינה את רבין בוגד". עכשיו הבנתם בדיוק מה אתם צריכים לחשוב. שלא תטעו.
הישיש שיחליט
עוד בטרם הכריע הרב עובדיה יוסף שלא לצרף את מפלגתו לממשלת לבני כתב בן כספית (כן, כן, שוב אותו כספית) ש"בסוף יצטרך רב ישיש בן 87 שלא מרגיש טוב בזמן האחרון לבחור בחירה פשוטה: ממשלה או בחירות". כספית כל כך נלהב מהמשפט המבזה והנבזה הזה עד שהוא חוזר עליו בהמשך הטור בווריאציה נוספת: "הרב הישיש שמצבו הפיסי לא משופר בזמן האחרון יצטרך להחליט".
אז ברב עובדיה יוסף אתה די נהנה לזלזל, מר כספית. השאלה היא איך אתה רואה את המציאות שבה ישיש אחר, כמעט באותו גיל שגם הוא לא תמיד מרגיש טוב, ולעיתים נרדם מול מצלמות הטלוויזיה, דווקא הוא יצטרך להחליט על מי להטיל את משימת הרכבת הממשלה? בו, אם אני מבין נכון אסור לזלזל. הרי מדובר במשיח צדקנו שמעון פרס.
(אגב, ראשי ש"ס, שאלה קטנה: למה אין לאיש מכם את האומץ לקום ולהודיע שהוא לא מתראיין יותר אצל כספית שמתבטא כך על הרב? עד כדי כך חשובה לכם עוד דקת שידור אצלו???)
הערה:
עם יד על הלב: אלמלא הנאום הבעייתי של נתניהו ואלמלא המתקפה של ליברמן על מובארק אף אחד בתקשורת הכללית לא היה זוכר שהשבוע חל יום השנה השביעי לרצח גנדי, נכון?
שאלה קטנה לסיום:
מערכות העיתונים, תגידו, אתם לא מתביישים לפרסם סקרים, ועוד בכאלה כותרות ענק, אחרי ניסיון העבר המאוד לא רחוק?
הערות והצעות ניתן לשלוח ל zitutim@inn.co.il
לגליונות האחרונים: