ראש משלחת החפירות במבצר האלה , פרופ' יוסף גרפינקל, מהקתדרה לארכיאולוגיה על שם יגאל ידין באוניברסיטה העברית בירושלים, הכריז על תגלית שנייה תוך מספר חודשים של ממצא בעל חשיבות עליונה.
הממצא הוא שער נוסף לעיר, אותו חשפו הארכיאולוגים החופרים באתר. צמד השערים מהווה מאפיין ייחודי שטרם נמצא כמותו בחפירות מתקופת ממלכות יהודה וישראל. פרופ' גרפינקל מייחס לממצא זה את מקור שמה של העיר: שעריים, כלומר, שני שערים.
השער השני נחשף בשבועות האחרונים כחלק מהחפירות המתנהלות באתר זה, שכבר הניב ממצאים היסטוריים רבים. השער פונה מזרחה, לכיוון ירושלים. כבר הוכח בעבר שהעיר השתייכה לממלכת יהודה, והתגלית החדשה מאוששת את ההשערה שהעיר הייתה חלק ממערך השליטה האזורית, הקשור לדוד המלך. השער עשוי סלעים כבדים, כל אחד שוקל כ- 10 טון, ומכאן מסיקים הארכיאולוגים כי ביצורה של העיר נוהל על ידי מנגנון של שלטון מרכזי כלשהו.
באמצעות שיטת התיארוך פחמן 14, שיושמה על חרצני זיתים שרופים שנמצאו באתר, נקבע כבר בעבר כי במקום שכנה עיר פעילה בשנים 1,000 – 965 לפנה"ס, כלומר בתקופת מלכות דוד.
זוהי תגלית ראשונה בעולם של עיר מבוצרת בעלת שני שערים מתקופת הברזל. עובדה זו, לצד מיקומו של מבצר האלה בסמוך למצודות המוזכרות במקרא, שֹוכֹה ועזקה, מובילה את פרופ' גרפינקל למסקנה שהמבצר הוא למעשה העיר שעריים המוזכרת כעיר בממלכת יהודה.
"זוהי תגלית מכרעת בכל הנוגע לתפקיד ההיסטורי האדיר שאנו מייחסים לאתר זה בתקופת ממלכת יהודה," אומר ברנע סאלבין, מנהל משותף של Foundation Stone, הארגון המפתח את מבצר האלה כאתר תיירותי-לימודי, שבחשיפתו ישותפו גם תלמידים והציבור הרחב. העיר שעריים מוזכרת במקרא שלוש פעמים, ומקושרת לדוד המלך פעמיים.
חשיפת השער השני באה לאחר מציאת אוסטרקון (שבר של כלי חרס עם כתובות בדיו), אף הוא בתחומי האתר של מבצר האלה. הכתובת המופיעה על החרס נחשבת לכיתוב הקדום והארוך ביותר שנמצא אי פעם בעברית עתיקה. "חשיפת שני ממצאים בעלי חשיבות כה רבה תוך פרק זמן כה קצר היא כמעט חסרת תקדים בתחום הארכיאולוגיה המקראית," אומר פרופ' גרפינקל. "כיוון שחפרנו עד עתה רק חלק קטן מהאתר, אנו מצפים בהתרגשות למה שמצפה לנו בהמשך."