שיתוף פעולה של כמה גופים ואנשים פרטיים, שלכולם נמאס מההסתה וההשמצות האינסופיות ב'ידיעות אחרונות' ובחדשות ערוץ 2 וערוץ 10 הוביל ליוזמה חדשה: הפגנת ארנק.
בהודעתם טוענים הגופים כי 'ידיעות אחרונות' משמש כעיתון החצר של מפלגת קדימה וכתועמלן הראשי נגד הימין וההתנחלויות. "קשה למצוא גיליון של 'ידיעות אחרונות' בלי דוגמאות לכך. העיתון קובע שיאים חדשים של הכפשות והסתה כנגד המתנחלים הימנים וכל מי שחושב שהארץ הזאת היא שלנו. גם ערוצי הטלויזיה 2 ו-10 בוחשים בקלחת ומשתתפים בבישול נזיד העלילות וההשמצות", נכתב.
"עבודה, סידורים, בית, ילדים, קניות – למי יש זמן להפגנות?", "אני ממש רוצה לעזור, אבל כל היום אני רצה אחרי הזמן, ובערב אני כמעט נופלת מהרגליים, מאיפה יהיה לי כוח לעוד פעילות?", "הייתי ממש שמח להיות שם עם החבר'ה האידיאליסטיים האלה, אבל אתה יודע שאסור לי להיעדר מהעבודה..."
כמה פעמים שמעתם את המשפטים האלה? אנשים משכילים, ממעמד כלכלי וחברתי מבוסס, חשים תסכול עמוק מחוסר היכולת לתרום תרומה משמעותית למאבקים ערכיים שחשובים להם. מאות אלפים מזדהים עם המאבק הציוני אבל לא מוצאים דרך להשתתף בו. רבים וטובים מרגישים שהעומס היומיומי גורם להם 'ללכת ליד החיים' מבלי יכולת ליטול חלק ביוזמות חשובות וטובות.
כתיבת תגובות נזעמות באינטרנט והצבעה למפלגת ימין זו תרפיה מצויינת - אבל סיזיפית ולא אפקטיבית. גם שרשרת הפגנות שאין לה סוף היא גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, וגם היא (כמעט) שלא משנה משהו.
לעומת זאת ירידה של עשרה אחוזים בהכנסות הפרסום של ידיעות אחרונות ושל חדשות ערוצי 2 ו-10 תהפוך לשיחת היום. בעלי המאה שם חייבים להבין שהסתה עולה כסף.
איך זה עובד?
לא קונים מוצרים של שנים עשר המפרסמים הגדולים בידיעות אחרונות ובחדשות ערוץ 2 וערוץ 10. אלה המממנים הראשיים שלהם ובהם צריך להתמקד. די בירידה של עשרה אחוזים בהכנסותיהם כדי שיבינו שלא משתלם לבלוט ברשימה השחורה של אלה שמפרסמים הכי הרבה. הם יפנו את המקומות הראשונים לפראיירים אחרים, ואנו מצידנו נפרסם רשימת קלון מעודכנת. ממש כמו מצעד הפזמונים רק בכיוון ההפוך.
במה שונה היוזמה הזו מכל חרם רגיל?
יש כאן כמה חידושים. קודם כל בהבנה שדווקא היומיום הוא כלי השפעה חזק מאין כמוהו. הקניות היומיומיות הופכות למחאה אפקטיבית. אפשר לקרוא לזה 'הפגנת ארנק' אפשר לראות בזה הוצאה מושכלת יותר של התקציב המשפחתי, או פשוט תרגיל בהעצמה אישית של קרבן תקיפה. גברת נכבדה: הארנק שלך הוא רק שלך, ורק את מחליטה למי לתת את כספך. אבא יקר, אתה עובד כל כך קשה כדי להרוויח את כספך, ואף אחד לא יקח ממך את הזכות להחליט איך להוציא אותו.
אגב, כלכלנים מעריכים שהמיתון שמתרגש עלינו רק יחזק את כוחם של הצרכנים ואת האפקטיביות של המהלך.
בנוסף, הצלחה של המהלך תחזיר לציבור את האמון בכוחו, ותהיה חלון הזדמנויות לעוד פעילויות רבות שהמשותף להן הוא הגיבוש של שדרות רחבות מאד בציבוריות הישראלית. יש כאן מכנה משותף רחב מאד שיכול להיות בסיס לשיתוף פעולה בין אזרחים שונים מאד בדעותיהם, שהציונות והרצון להפסיק את ההסתה בידיעות אחרונות ובחדשות ערוץ 2 וערוץ 10 מאחדים אותם.
בנוסף, ל'הפגנת ארנק' יכולים להצטרף גם אנשים שאין באפשרותם להשתתף בפעילויות אחרות בשל אילוצי עבודה ומשפחה או מפאת גילם המבוגר.
האם תסתפקו בחשיפת השמות של שלושת המפרסמים הגדולים או שמתוכננים צעדים נוספים?
קוסם טוב לא שולף מהשרוול את כל השפנים בבת אחת. כעת עומדים על הפרק שני צעדים ראשונים: ראשית, פנייה לחברות המפרסמות, כדי להבהיר להן את העמדה המוסרית שמאחורי המהלך וכדי שיפעלו לצאת מרשימת שנים עשר המפרסמים הגדולים כמה שיותר מהר.
ושנית, יוזמה לשיתוף פעולה עם ארגונים חברתיים וארגוני צרכניים, לדוגמה: ארגון פעמונים ו'התו החברתי'. למהלך כזה יש כמה רווחים צדדיים שכל משק בית יכול להתברך בהם. שליטה וביקורת על ההוצאות, וחיזוק המודעות לפיקוח על הקניות הם מתכון בטוח לחיסכון ומניעת בזבוז. כמובן שלא יתכן להעניק 'תו חברתי' למי שמממן את 'ידיעות אחרונות' ואת חדשות ערוץ 2 וערוץ 10, גופים שמתמידים בהסתה נגד ציבור שלם ובערעור החוסן הלאומי.
מזון - לתלות את הרשימה במרכולים:
1. מרגרינה של חב' מזולה
2. דגני בוקר של תלמה
3. אבקת כביסה אריאל
4. דנונה של שטראוס
5. חיתולי האגיס
6. בקבוקי שתיה פריגת
כללי:
7. מחסני חשמל
8. ענק המזגנים
9. סופר פארם
10. אורנג' – טלפונים סלולריים
11. AIG – ביטוחים לרכב
12. 012 – אינטרנט ותקשורת