צה"ל מסרב לנקוט במדיניות קשה כלפי סרבניות הגיוס. קשיים ביורוקרטיים וחוסר מקום בכלא המירו את העונשים של סרבניות הגיוס בריתוק שגם בו לא הקפידו בצה"ל למלא אחר הכללים.
בנוסף, סרבנית הגיוס עומר גולדמן שאמרה כי "צה"ל מקביל מבחינתה לאס.אס", ואילו היא וחבריה צוטטו כי הם מתכוונים ללכת עד הסוף עם האמת שלהם לבית הכלא הצבאי, בסופו של דבר, שוחררה מהצבא מטעמי בריאות.
האם צה"ל מעוניין להשקיט כמה שיותר את פרשת סרבניות הגיוס ובשביל זה הוא מוכן ללכת כמה צעדים לקראת הסרבנים? לפי חברי "פרופיל חדש" אין שום ספק בעניין שמדובר בשינוי מדיניות של צה"ל.
"נכון לעכשיו", אומרים חברי "פרופיל חדש" הסרבן היחיד שנמצא בכלא הוא יובל אורון-אופיר שאר הסרבניות מפאת כל מיני סיבות כאלה ואחרות הומתק עונשם.
כך למשל, הסרבנית מיה תמרין נידונה ל-21 ימי מחבוש ב-10/11/2008, אולם היא לא נכלאה בפועל. רשויות הצבא תחילה עיכבו את ההליכים הביורוקרטיים הדרושים לכליאה, אחר-כך הצבא הודיע שאין מקום פנוי בכלא הצבאי לנשים, ולבסוף המירו את המחבוש בריתוק (שגם הוא לא מומש דה-פקטו). רז בר דוד ורון נידונה ל-7 ימי ריתוק ב-23/11/2008. לבסוף, הסרבנית עומר גולדמן, שאביה היה סגן ראש המוסד לשעבר, קיבלה פטור משירות צבאי מטעמי בריאות.
בראיונות שנתנה גולדמן לכמה עיתונים בארץ נאמר בשמה כי צה"ל מקביל מבחינתה לארגון הנאצי האס.אס. בעיתון "ידיעות אחרונות" אמרה גולדמן כי "אם היינו בגבולות 1967, הייתי מתגייסת. עצם הקיום שלנו בשטחים האלו הוא שגוי, זה כמו האפרטהייד באפריקה וכמו השואה בגרמניה. אני אכרות לעצמי יד לפני שאתגייס לצבא. ולמרות שאני יכולה לצאת מהצבא בדרכים אחרות בלי בעיה, אני אעמוד מאחורי המילים שלי". עכשיו, היא כן השתחררה בדרכים אחרות, כאמור, מטעמי בריאות. לדעת כמה מחברי "פרופיל חדש" שחרורה נבע בגלל הרעש התקשורתי שהיא יצרה, וגם בזכות הקשרים של אביה שהיה, כאמור, אישיות בכירה במוסד.