החברה להגנת הטבע עתרה היום (ראשון) לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, באמצעות היועצת המשפטית שלה, עו"ד חגית הלמר, בדרישה לבטל את החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה מיום 16 לספטמבר על הקמת היישוב מרשם בחבל לכיש, המיועד למשפחות מפוני גוש קטיף.
לטענת החברה להגנת הטבע "מדינת ישראל חתומה על אמנה בינלאומית בנושא המגוון הביולוגי והיא מחויבת לשמור עליו". על פי העתירה, לא ננקטו צעדים על מנת לוודא שמגוון זה לא יפגע וההחלטה התקבלה תוך התעלמות מנושא זה.
עוד קובעים בחברה כי "הקמת הישוב תפגע ואף תעמיד בסכנה מינים רבים של בעלי חיים, בהם עדרים גדולים של צבי ארצישראלי, טורפים גדולים כגון צבוע וזאב, וטורפים קטנים כגון גירית הדבש שנמצאת בסכנת הכחדה וחבל לכיש הינו אחד האזורים היחידים בהם ניתן למוצאה בארץ, עשרות מיני עופות מקננים במזרח לכיש, ובהם סבכי ערבות, שיחנית גדולה וסלעית קיץ, שרקרק מצוי, אשר גם הוא חשוף לסכנת הכחדה ואוכלוסיותיו מתמעטות, עופות דורסים כגון עקב עיטי, חיוויאי, כוס החורבות, אוח עיטי, עקב מזרחי, נץ מצוי, בז מצוי, בז עצים, עיט זהוב ועוד. יש לציין כי העיט הזהוב נמצא בסכנת הכחדה קריטית ובכל הארץ מקננים כחמישה זוגות בלבד". אנשי החברה הבהירו בעתירתם כי "כל המינים המצוינים כאן הינם מינים מוגנים על פי חוק. כמו כן ישנם עשרות מיני צמחים מוגנים במזרח לכיש, חלקם בסכנת הכחדה".
לחילופין, מבקשת החברה להגנת הטבע לקיים דיון חוזר בערר אותו היא הגישה על הקמת היישוב, אולם הפעם תוך בחינת חלופות נוספות להקמת הישוב ושמיעת חוות דעתו של פרופ' אלי שטרן, שליווה את הליכי התכנון של התוכנית. בחוות דעת זו קבע פרופ' שטרן כי מדובר ב"אחד מהאזורים הערכיים והחשובים ביותר במערך השטחים הפתוחים בארץ", וכי יש לבחון מחדש את הצורך בהקמת היישוב.
על פי העתירה, מדובר בשטח בעל רגישות סביבתית גבוהה ובמרחב הסמוך קיימות חלופות נאותות להתיישבות עבור אוכלוסיית היעד, ובראשן היישוב החדש חזן שאושר לא מכבר, שהוא בעל קיבולת של 500 יחידות דיור. לטענת החברה להגנת הטבע, בשנים האחרונות דחתה המועצה הארצית תכניות להקמתם של יישובים חדשים כמו 'מיכל' בגלבוע, ו'רמת ארבל' בגליל התחתון, על יסוד המדיניות לפיה יש להעדיף הרחבה ועיבוי של יישובים קיימים על פני הקמתם של חדשים. לכן, נטל ההוכחה המוטל על מוסד התכנון, בבואו לאשר את הקמת היישוב מרשם, כבד מאוד ועל פי העתירה, המועצה הארצית לא עמדה בנטל זה ויותר מכך, "היא קיימה דיונים במוסדות התכנון למרות שהליכי התכנון שהתקיימו ברמות השונות היו "נעולים" על הקמת היישוב מרשם, ובעצם היו כבולים להחלטת הממשלה בדבר הקמת היישוב – בניגוד לחובתם להפעיל שיקול דעת תכנוני עצמאי.
החברה להגנת הטבע סבורה כי "קיימים פתרונות דיור נאותים ובהיקף מספק בתחומי הישובים הקיימים וכהרחבה להם, מבלי שתיגרם פגיעה מיותרת ובלתי הפיכה במרחב טבעי ייחודי זה. פתרונות אלה עולים בקנה אחד עם מדיניות התכנון אשר שמה דגש על שמירה מיטבית על שטחים פתוחים ערכיים. היישוב החדש חרוב יכול לתת מענה הולם לכל המתיישבים המיועדים למרשם, ולאפשר מענה איכותי לקהילות שונות, בשטח בעל רגישות סביבתית נמוכה בהרבה מזו של מרשם".
ראש אגף שמירת טבע וסביבה בחברה להגנת הטבע, ניר פפאי, מוסיף כי "ההתעלמות מהשיקול הסביבתי, על אף שהוכח מעל לכל ספק שישנו מענה ראוי והוגן ל-24 המשפחות בקרבת מקום, הובילה אותנו להגיש את העתירה. אנו משוכנעים שהישוב החדש, 'חזן', הנמצא כחמישה ק"מ צפונית למרשם יכול לתת מענה למתיישבים ובכך לייתר את הקמת היישוב ולהציל את השטח".
יצוין כי החברה להגנת הטבע הובילה במהלך השנתיים האחרונות את הקריאה הציבורית למניעת הקמת היישוב ולשימור האזור. לקריאה זו הצטרפו כל ארגוני הסביבה תושבי האזור, תיירנים, חובבי טבע, מדענים ולמעלה מ -12,000 אזרחים מכל רחבי הארץ, שחתמו על עצומה נגד הקמת הישוב, בטענה כי היישוב עתיד לפגוע בשטחים פתוחים ובערכי טבע חשובים ונדירים וכי ישנן חלופות ראויות שיתנו מענה למתיישבים.