שוטרים שפרצו ללא צו לבית משפחה ברחובות לא יזכו לחסינות כעובדי מדינה, ויאלצו להגן על עצמם בתביעת נזיקין שהגישה המשפחה - כך החליטה השופטת עירית כהן מבית משפט השלום בירושלים. השופטת קיבלה את החלטתה לאחר שצפתה בסרט הוידאו המתעד את הפריצה. מדובר באחד מ"תיקי ההתנתקות" המטופלים ע"י ארגון זכויות האדם ביש"ע.
בחודש ספטמבר 2005 הגיעו 5 שוטרים מימ"ר שפלה לביתה של משפחה ממתנגדי ההתנתקות ברחובות, והחלו לפרוץ את דלת הבית בכח. הרקע לבואם של השוטרים - כך לטענת המשפחה בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט - היה דרישה שהגישה המשפחה, יום אחד קודם לכן, נגד המשטרה, להחזרת טלפונים ניידים שנלקחו מספר ימים לפני כן במהלך חיפוש בביתם. (החיפוש הקודם נערך בחשד למעורבות בניסיון הצתת צובר הגז ברחובות, ערב ההתנתקות. בסופו של יום החשד נגד בני המשפחה הופרך ולא הוגש נגדם כתב אישום). לאחר שפרצו השוטרים את דלת הדירה, הם עצרו את אבי המשפחה בלא שאיפשרו לו אפילו להתלבש כראוי, והחרימו את מצלמת הוידאו, אך לרוע מזלם שכחו לכבות אותה וכך המשיכה המצלמה לתעד את הארוע לכל אורכו.
בני המשפחה פנו לארגון זכויות האדם ביש"ע, אשר העמיד לרשותם עו"ד, והגישו תביעה לבית משפט השלום בירושלים. התביעה הוגשה באופן אישי נגד פקד חיים שרייבנד, רס"ר אורן בוכניק, השוטר אבי בהר ועוד שני שוטרים שמופיעים בוידאו, תוך דרישה לגלות את זהותם. לטענת התובעים, השוטרים עברו על שורה של עבירות כמו: תקיפה, הסגת גבול, עיכוב נכס שלא כדין, שימוש לרעה בכוח משרה, מעצר, כבילת עצור במקום ציבורי, ביצוע המעצר ועוד. בתגובה לתביעה, ביקשה המשטרה להעניק חסינות מפני העמדה לדין ל-5 השוטרים, בטענה כי ביצעו את הפריצה לבית "במסגרת תפקידם".
עו"ד חנוך רובין, שהגיש את התביעה מטעם ארגון זכויות האדם ביש"ע, הביע התנגדות להודעת החסינות, וביקש שיתקיים דיון מיוחד בבקשה זו. במהלך הדיון, הציג עו"ד רובין לשופטת עירית כהן את סרט הוידאו שצולם תוך כדי הפריצה, ובו נראית ונשמעת שאם המשפחה כשהיא דורשת שוב ושוב מהשוטרים להציג צו חיפוש, ואפילו מתקשרת למשטרה ומודיעה כי פורצים לביתה ללא כל צו. שוטרי הימ"ר נצפים בסרט כשהם מגיבים לקריאות האשה ולבקשתה לדבר טלפונית עם מוקד המשטרה בלעג, השפלה ואיומים. בהמשך הסרט נראים השוטרים פורצים לבית, עוצרים ואוזקים את אבי המשפחה בעודו לבוש בפיג'מה, ומסרבים לבקשתו להתלבש בבגדים בטרם יוצא החוצה אל רשות הרבים.
בהחלטה כתבה השופטת: "אני מקבלת את עמדת התובעים כי במקרה הנדון יש מקום להתערב בהחלטת החסינות ולקבוע כי לא מתקיימים תנאי החסינות... המעשים נעשו ללא סמכות ותוך התעלמות משאלת הסמכות אשר הועלתה על ידי בעלת הבית במהלך הארוע... לשוטרים לא היתה סמכות לפרוץ לדירה, לא היתה להם סמכות לערוך חיפוש בדירה ולא היתה להם סמכות לעצור את התובע.... התובעת ביקשה מהנתבעים מספר רב של פעמים להציג בפניה צו חיפוש כתנאי לפתיחת הדלת, אולם הנתבעים התעלמו מדרישה זו ולא הגיבו עליה... לאחר פריצת הדלת החלו הנתבעים לבצע חיפוש בדירה, תוך שהם מחרימים מצלמת וידאו ומסרבים לתת אישור על לקיחת המצלמה... בקשות התובעים מהנתבעים כי יאפשרו לתובע להתלבש כראוי מתועדות גם בסרט הוידאו".
השופטת מנתחת את הארוע וקובעת כי "לא היה צו חיפוש... צו מעצר גם כן לא היה... לא היתה הצדקה לעצור את התובע בטענה של "מסוכנות"... לא היתה כל סיבה שלא לפנות לבית המשפט ולקבל צו מעצר לפני נסיון הכניסה לבית". עוד היא מציינת כי "במקרה זה הופנתה תשומת לב הנתבעים, בזמן אמת, לחוסר הסמכות שלהם להיכנס לדירה. מסרט הוידאו אשר הציגו התובעים עולה כי לאחר שהשוטרים הזדהו וביקשו להיכנס לדירה, ביקשה מהם התובעת להציג בפניה צו חיפוש, תוך שהיא חוזרת ומדגישה כי לטענתה אין לשוטרים סמכות להיכנס לדירה ללא צו וכי אם יוצג בפניה צו, היא תפתח את הדלת, אולם הנתבעים בחרו להתעלם משאלת הסמכות וללא כל הסבר וללא הצדקה שברו את דלת הדירה, נכנסו לדירה, ועצרו את התובע, אם לא בזדון, כי אז בשיוויון נפש לגרימת הנזק, כשהוא במקרה זה פגיעה בפרטיות התובעים ובקניינם". השופטת מציינת גם כי "מסרט הוידאו עולה גם כי השוטרים התנהגו בצורה בוטה כלפי התובעים הן באופן הוצאת התובע מהדירה והן בדברים שנאמרו על ידם לתובעת, כמו למשל: "אנחנו נגלגל אותך לניידת כמו שגלגלנו את בעלך" ואמירות דומות".
השופטת מסכמת וקובעת כי: "בנסיבות המקרה, כפי שהן עולות מהמסמכים אשר הוצגו עד לשלב זה, גוברים השיקולים של הרתעה וטיפוח אחריות אישית של עובדי הציבור, ואין עניין לאפשר להם לחסות תחת טענת החסינות".
עתה מתכוון עו"ד חנוך רובין לדרוש מהמשטרה לחשוף את זהותם של 2 השוטרים שצולמו במצלמת הוידאו, אך לא מסרו את פרטיהם האישיים.