בישיבת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין התייחס שר המשפטים דניאל פרידמן למספר סוגיות שליוו את תפקודה של הממשלה. בראשית דבריו ציין פרידמן כי מאז נכנס לתפקיד כל הזמן ריחפה על הממשלה השאלה, האם היא ממשיכה בתפקידה. "אם אין שלטון יציב, קשה מאוד לקדם הרבה מאוד דברים שאנו רוצים שישופרו".
השר הציג שורה של נושאים שקידם במהלך כהונתו, וביניהם "הקמת בית המשפט המחוזי מרכז, שהיה שינוי חשוב, מינוי עורכי דין פרטיים לשפיטה, כולל לערכאות גבוהות. רציתי גם לתת מינוי לעורכי דין לכהן כשופטים של ממש עם סמכות שיפוט לפחות בתביעות קטנות. היתה לזה התנגדות עצומה, ולכן לא העליתי את העניין. קיבלתי תמיכה לאחרונה מהשופט גולדברג, ואני מחדש את קידום העניין, עניין הפרדת ההוצאה לפועל הוזכר, וכן הרחבת הבוררות".
השר שב פעם נוספת על עמדתו בדבר מינוי שופטים בתקופת בחירות. "אין בחוק שום הוראה שאומרת שהועדה לבחירת שופטים תפסיק לפעול ברגע שמחליטים על בחירות. אין לזה בעיני שום הצדקה. בית המשפט העליון כתב הוביטר. נעצרה פעילות הועדה לבחירת שופטים. צריך להבין מה המשמעות של בית משפט, שאומר שיש לו סמכות להחליט בענין מבלי שיש לכך בסיס סטטוטורי. הוא אינו ער להשלכות. הפרשנות חלה גם על מינוי נשיאים וסגני נשיאים בבתי המשפט. חוסר האפשרות למנות נשיא פירוש הדבר הכבדה על בתי המשפט. למשל, המחוזי בתל אביב שהוא גדול, צריך למנות שם נשיא. אילו הדברים היו רגילים הייתי צריך למנות נשיא בדצמבר. הדבר גורם לשיבוש לא קל. השופט גורן פורש בתחילת מרץ. יש לכך השלכה והשפעה על חיי היום יום של קבוצות גדולות".
בתגובה לטענה בדבר המצב הקשה שבו נתון מקצוע עריכת הדין, ציין השר, כי שאלת עריכת הדין בעיקר נתונה לפתחה של המועצה להשכלה גבוהה, ולמוסדות הלימוד שמקלים בתנאי הקבלה.
לטענה שהועלתה על ידי חבר המועצה בדבר קיפוח המגזר הערבי בבתי המשפט ובמוסדות ציבוריים נוספים, ושבית המשפט העליון נותר המעוז האחרון להגנה על מיעוטים, השיב השר פרידמן, כי לא ניתן ללכת בתחושה שיש כל הזמן קיפוח ולא לראות את מה שנעשה מבחינת מינוי שופטים ערבים והמשרות במגזר הציבורי. "תראה מה שהתקדם ותשווה בין היחס של המדינה ליחס של מדינות אחרות למיעוט בתקופת סכסוך. אין להתעלם מהסכסוך. תביא לי דוגמא ממדינה אחרת, שפעלה כשם שאנו פעלנו על רקע סכסוך".
השר פרידמן נשאל גם לגבי עמדתו ביחס להתפטרותו של אולמרט מראשות הממשלה בעקבות חקירתו בפרשת טלנסקי ולכך השיב, כי לא סבר שהוא צריך להתפטר. "יש חוק שאומר מתי ראש הממשלה מתפטר או שר. השאלה אם מקבלים את דרישות החוק האלה או שמתחילים להחיל דרישות נוספות. השאלה היא מידת הכוח שמעניקים לרשויות החקירה עוד קודם להגשת כתב אישום. התוצאה היא שאתה יוצר מצב, שמי שמחליט על החקירה, אתה נותן לו לקבוע את צביון הממשלה".
אשר לטענה כנגד העברת חוק, שמקצר את הקדנציות של נשיאי בתי המשפט וסגניהם מבלי שהנושא נדון באופן יסודי, השיב השר, כי חוק הקדנציות הוא חוק בעל חשיבות עצומה לבתי המשפט המחוזי והשלום והעצמאות שלהם ביחס לבית המשפט העליון. "הסיטואציה הקודמת שיש לך קדנציה של 4 שנים ולאחר מכן עוד 4 שנים זה תלות מתמדת. צריך לשדרג ולתת עצמאות פנים מערכתית לשלום ולמחוזי שמרבית התיקים מתנהלים בהם. זה דבר קרדינאלי".
במהלך הישיבה הביעו חלק מחברי המועצה הארצית תמיכה ברוב יוזמותיו של השר וביקורת כנגד מבקריו, וחלקם האחר הביעו דאגה וביקורת בהתייחס לשטף היוזמות של השר ולחלק מתכניהן, תוך הדגשת הדאגה למעמדו של בית המשפט העליון, ולאמון הציבור במערכת המשפט.