במהלך המלחמה בעזה העיתון הנפוץ ביותר במגזר הערבי-ישראלי, כֻּל אל-עַרַבּ, הציב עצמו באופן מובהק, בשוחה אחת עם חמאס נגד ישראל וצה"ל. בדרך התנהלותו ואופי ניסוחיו נקט העיתון עמדה ברורה של עוינות לישראל, השתמש בחלק מהדיווחים במילה "אויב" במקום השם 'ישראל', וסיקר את המלחמה מנקודת מוצא כי הצלחת החמאס בעימות עם חיילי צה"ל היא הצלחתו.
העיתון תיאר את הלוחמים של חמאס בתיאורי גבורה; יזם ראיונות עם אנשי חמאס, חיזבאללה וגורמים אנטי-ישראלים אחרים תוך הבעת הזדהות מלאה עמם והפצת תעמולתם; הביע הערכה לעוינות בעולם כלפי ישראל כגון קריאות 'מוות לישראל' בהפגנות באיסטנבול, וגירוש שגריר ישראל ע"י הוגו צ'אווס מוונצואלה; וביקר באופן חריף את מצרים - שניסתה להביא להפסקת אש אשר תעצור את הברחות הנשק של חמאס - כמשתפת-פעולה עם האויב, ישראל.
העיתון תיאר את הלוחמים של חמאס בתיאורי גבורה; יזם ראיונות עם אנשי חמאס, חיזבאללה וגורמים אנטי-ישראלים אחרים תוך הבעת הזדהות מלאה עמם והפצת תעמולתם; הביע הערכה לעוינות בעולם כלפי ישראל כגון קריאות 'מוות לישראל' בהפגנות באיסטנבול, וגירוש שגריר ישראל ע"י הוגו צ'אווס מוונצואלה; וביקר באופן חריף את מצרים - שניסתה להביא להפסקת אש אשר תעצור את הברחות הנשק של חמאס - כמשתפת-פעולה עם האויב, ישראל.
ע"פ הדיווח העיתון הפיץ את תעמולת החמאס בתיאור פעולות צה"ל כהתקפה "טרוריסטית ופשיסטית" יזומה נגד ילדים ואזרחים:
- טבח ילדי עזה בדם קר ובקדחתנות חייתית, טרוריסטית ופשיסטית" [כל אל-ערב, עמ' 2, 9/1/09]
- "הרס נורא והרג שלא היה כמוהו בהיסטוריה נגד אזרחים" [כל אל-ערב, עמ' 4, 16/1/09]
- "מה שקורה הוא טבח ולא מלחמה, והוא תוקפנות מתוכננת ולא תגובה." [כל אל-ערב, עמ' 2, 9/1/09]
- "גיהינום עזה נמשך בהפגזה ברברית מהיבשה, הים והאוויר, יומם וליל" [כל אל-ערב, עמ' 4+1, 9/1/09]
- "נמשכת המלחמה הפושעת על עזה ללא שום שיקול מוסרי או אנושי או דיפלומטי... קציר נוראי לתוקפנות הפראית הנמשכת".
- "יד פושעת וחוטאת, ויש למסור אותה לצדק הבינלאומי, כמבצעת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות."[כל אל-ערב, עמ' 2, 9/1/09]
- שאלת העיתון: "כיצד אתה מתאר את הרג הנשים והילדים והזקנים, ואת הרס המסגדים? תשובת אומן סורי, עבאס אלנורי: "ישראל התעלתה מעל הנאציזם במה שהיא עושה, ויש לעשות השוואה אמיתית בין מה שקורה בעזה לבין מה שעשה הנאציזם." [כל אל-ערב, עמ' 6, 16/1/09]
ע"פ הדו"ח העיתון עמד לצד המרואיינים מחמאס וחיזבאללה ובחר במילה "האויב" ככינוי ל'ישראל'. העיתון שימש במה לתעמולת חמאס בנוגע למהלך המלחמה - הן בעיוות מספר האבידות של צה"ל, והן בתיאורי "הגבורה" של החמאס
עורכי הדו"ח איתמר מרכוס ויערה פירון ציינו כי העיתון שימש כשופר למרואיינים אנטי-ישראלים להפצת תעמולת חמאס, חיזבאללה וסוריה, ולהעברת איחולי הצלחה לחמאס.
עורכי הדו"ח איתמר מרכוס ויערה פירון ציינו כי העיתון שימש כשופר למרואיינים אנטי-ישראלים להפצת תעמולת חמאס, חיזבאללה וסוריה, ולהעברת איחולי הצלחה לחמאס.