האמירות הנכונות

מאמרו של ארי שביט ב'הארץ' על אופייה של ציפי לבני זכה לתגובות סוערות כמעט מכל עבר. מתנגדיה של לבני חגגו כמוצאי שלל רב. תומכיה חיפשו את ראשו של מוציא הלעז.

אני אבקש כאן לתת מבט קצרצר על משפט אחד קצר מתוך המאמר הזה. שימו לב איך מרשה לעצמו עיתונאי להשחיל את עמדותיו כקביעה מוחלטת. הוא לא מוסיף את המילה 'לטעמי' או את ה'לדעתי', כמובן לא 'אני חושב ש...' מבחינתו האמת שלו היא האמת הבלעדית והבלבדית. הנה לכם המשפט של ארי שביט על ציפי לבני:

"היא מדקלמת שורה של אמירות נכונות בעניין חלוקת הארץ, אך לא יודעת להפוך אותן למדיניות".

הבנתם את זה? דברים על חלוקת הארץ הם דברים נכונים. עד כאן עובדה. השאלה היא הביצוע. לא לדעתו, לא לטעמו. אלו התפיסות שגם אתם צריכים לחשוב ולהאמין בהן.

 

כשצחי התעצבן

כשעלתה לאור תכניתו של ליאור שליין 'עד הבחירות זה יעבור' בערוץ 10 הוא דאג לספר בראיונות שהתארחותם של חברי הכנסת (כזכור, ציפי לבני היא שהחלה את מצעד הח"כים הזה) באולפנו מבוצעת באופן אותנטי ללא עריכה וללא תיאום מראש.

ממש משום כך נדמה לי שהיה ראוי לתת הערה שהפעם, כשצחי הנגבי התארח באולפן, דווקא כן הייתה עריכה, ושצחי זעם על אורנה בנאי ששאלה אותו אם הוא מתכתב עם אולמרט בחריטות על גב הכיסא של חדר החקירות. הנגבי כל כך זעם עד שניתק את המיקרופון שהוצמד לצווארונו ועזב את האולפן. אנשי התכנית דלקו אחריו בתחנונים (אולי אמרו לו בנוסח הגשש: "צחיק, עזוב אותך...") והנגבי התרצה.

אז לא ביקשנו שאנשי ערוץ 10 יראו לנו את החומר הגולמי הזה (למרות שגם זה מגיע לנו) ולא ביקשנו שיבטלו את כל הראיון עם האיש (למרות שגם זה מגיע לו), אבל לפחות איזו הבהרה שנדע שכבר לא מדובר בשידור חי, זורם ונפלא, גדוש הומור ותחושה טובה.

 

לא פוגעים בציפי

לפני שבועות אחדים התייחסנו כאן ל'ארץ נהדרת' ולתחכום השמאלי שבו היא מעבירה את מסריה. השבוע הבליחה למסך ערוץ 2 אמירה קצרצרה שמבהירה היטב מה עומד מאחורי 'ארץ נהדרת' ומה הם השיקולים שמאחורי הכנת התכנית.

רוני קובן, איש מערכת 'עובדה', נשלח להכין כתבה על מאחורי הקלעים של 'ארץ נהדרת'. הבחור שוחח עם אורנה בנאי, שכידוע מחקה את ציפי לבני. הנה לכם הדו שיח בין השניים לאחר שבנאי מסבירה שתצביע עבור לבני כי היא בעדה וקובן שואל איך תומכת לבני עושה חיקויים לא מחמיאים שלה:

אורנה בנאי: אני חושבת שיחסית אנחנו לא עושים לה (ללבני) עוול כל כך גדול.

רוני קובן: זה רץ בראש, ששיאמרו לך 'ציפי', את אומרת אני לא אפגע בה כי חשוב לי שהיא תהיה ראש הממשלה?

בנאי: כן, בהחלט.

קובן: באמת?

בנאי: כן, כן. אני באמת בעדה, וגם מן הסתם אנחנו תכנית שמאלנית, אבל עדיין...

בשלב הזה בנאי תופסת את עצמה, מהורהרת וממשיכה: "...מה, אני אומרת דברים שאסור להגיד...? מה, אנחנו לא תכנית שמאלנית?..."

ולא, אני לא מתכוון לקנות את ההסברים שבטח יצוצו מיד – היא אמרה את זה בצחוק... זו סאטירה... היא קומיקאית... וכו'. תרשו לי לקבוע: היא אמרה את הדברים ברצינות, והיא אכן חושבת את זה וחמור מכך – היא משוכנעת שזה בסדר גמור לומר את זה כי הרי כולם חושבים כך...

 

הבעיה האמיתית

יממה לפני הבחירות הבהירה הגברת רינה מצליח מערוץ 2 לעם ישראל מהי הבעיה האמיתית בבחירות הללו, וכה אמרה המצליח:

הבעיה היא איך קורה שאדם כמו ליברמן זוכה לאהדה כזו בציבור...

אכן בעיה. אולי, רינה, אולי צריך להחליף את העם. עם מטופש כל כך שלא מבין שהשמש זורחת מעל בלוריתו המתבדרת ברוח של ג'ומס, עם כסיל שלא הפנים שמימוש תקוותיו מסתתר איפשהו בין אופיר פינס למיכאל מלכיאור. אין ברירה, עם כזה יש לארוז, לסגור טוב טוב שלא ישתחרר ולהחזיר לאפסנאות.

 

המלחמה הבאה

עם טפטוף תוצאות הסקרים לאולפני הטלוויזיה נזעקו מיטב כתבי ופרשני מדורת השבט הקרויה ערוץ 2 כדי להסביר לנו שנתניהו והימין מביאים עלינו מלחמת עולם שלישית, והפעם יהיה זה אובמה נגד ישראל.

אמנון אברמוביץ' הסביר שהתקשורת בעולם לא תוכל לספוג פניה ימינה של הפרלמנט הישראלי, ואודי סגל הסביר שלמרות שהבית הלבן אומר שיעבוד עם כל ראש ממשלה נבחר הרי שלא משנה מה אומר הבית הלבן, מה שחשוב הוא מה אודי סגל חושב, ומה שהוא חושב זה שנתניהו, אם חלילה יפנה לממשלת ימין, יביא לעימות עם הבית הלבן.

למי שלא הבין, הפרשנים המלומדים הבהירו שממשלת ימין לא תקדם שום הליך מדיני מול הפלשתינים ובכך אסוננו. ממש כאן תהיתי: הרי אם היה באולפן גם בדל פרשן מימין הוא אולי היה מצליח, למען האיזון, לשרבב משפט על כך ש"בבית הלבן מרוצים מהסיכוי להקמת ממשלה שתיאבק בטרור ואולי תוכל סוף סוף להביא לשקט ביטחוני במזרח התיכון. בבית הלבן מנתחים את תקופת שלטונו הקודמת של נתניהו וזוכרים את בלימת גל הטרור שהיה כאן ב-96' ומביעים תקווה שגם במקרה הנוכחי יפעל נתניהו באותה דרך...".

חבל. האולפן היה כל כך משעמם באדי הפרשנות שהעלה, כך שבדיוק את הפרשנות הזו פספסנו ומה שנשאר לנו לשמוע, לחשוב ולהאמין זה שהימין יביא למלחמה הבאה (למרות שהעובדות הן שדווקא השמאל היה זה שהביא למלחמות האחרונות). אגב, הייתה באולפן ערוץ 2 ג'ודי ניר מוזס שלום שניסתה לומר דברים ברוח זו, אבל כשהדברים נשמעים מרעיית בכיר בליכוד הם חשודים מיד כמוטים בעוד כשדברים הפוכים נשמעים ממצליח, סגל ואברמוביץ' כולם הרי יודעים שהכול אובייקטיבי אצלם.

סר הביטחון

ואיך שאלה יעל דן את ידיד נפשה, חבר הכנסת הנכנס דניאל בן סימון, כשרצתה לשאול אם הוא בטוח בטוח שלא כדאי, אולי בכל זאת, להיכנס לממשלה:

"ולמי תשאירו את תיק הביטחון, לבוגי יעלון?????", שאלה בקול נבעת, מבוהל ומזועזע, כמעט כאילו שאלה את בן סימון אם הוא משוכנע שכדאי להפקיד את תיק המשפטים בידי גיל קופטש.

יעל. מה רע? אולי באמת יעלון יהיה שר הביטחון? באמת מה רע? אהההה... סליחה. שכחתי שיש דברים שאסור אפילו לחשוב עליהם ברצינות... באמת סליחה יעל. לא התכוונתי...

 

מה משמח ומה מעציב את כבוד הכתבת

הנה קטע שכתב יהודי יקר שביקש לשמור על עילום שמו. האיש האזין לרוע מזלו לגלי צה"ל והנה תקציר חוויותיו:

"בדרכי לעבודה, האזנתי לדקות האחרונות של התכנית "בוקר טוב צה"ל" המשודרת בין חמש לשש בבוקר ביום חמישי, בהגשת הני עמיר.

נדהמתי לשמוע את הגברת עמיר, חיילת בגלי צה"ל, מקריאה ברגשנות מאמר אנטי-ציוני בעליל על עוולות הכיבוש. כיכבו בקטע הקריאה המרגש פצצות הזרחן והמצרר, העוול שגרמנו לערבים ב-48', ההתנחלויות המשחיתות והציונות הכובשת.

לקינוח, סיימה עמיר בקטע מעודד: אני יודעת שחלק גדול מהציבור לא היה מרוצה מתוצאות הבחירות... אז הנה כמה עובדות משמחות: בכנסת הבאה יהיו יותר נשים, יותר ערבים ופחות דתיים....

גם כמי שאינו חובש כיפה, וכמי שרגיל לשמוע את תסכולי השמאל בתקשורת הצבאית, התקוממתי לשמע הדברים. נראה שהני עמיר, שוב, חיילת בצבא ההגנה לישראל, חרגה מאוד מתפקידה, ויכולה בקלות לעבור לשדר ברדיו חמאס מיד כשתשתחרר".

עד כאן לשונו של המאזין המוטרד שכאמור, ביקש לשמור על עילום שמו.

למען האיזון

זהו זה. אחרי שזה סופי ואורי אורבך יהיה חבר בכנסת הבאה הגיע הזמן ש'ידיעות אחרונות' יחדלו להמתין לשובו וימצאו בעל טור שייצג את הימין מול כל הבית-מיכאלים, נחום-ברנעאים והמאיר-שלוים. כתבנו על כך לא מזמן – חנוך דאום, כתומך התנתקות לא יכול לייצג את הימין. קחו את אליקים העצני, בועז העצני, נדב העצני, או כל העצני אחר ותנו לו טור. איזון קדוש, זוכרים?

 

הערות והצעות ניתן לשלוח ל [email protected]

לגליונות האחרונים:

לגיליון מס' 27 של 'ציטוטים'

לגיליון מס' 26 של 'ציטוטים'