ועד מתיישבי בנימין ערך סיור לכתבי המשפט וההתיישבות של גופי תקשורת שונים בארץ המאחזים שבחבל בנימין על מנת שהכתבים יראו מקרוב את המקומות והאנשים וישמעו את הסיפורים ואת המציאות. ייתכן שבוועד מתיישבי בנימין ביקשו לנפץ מיתוסים ידועים בתקשורת על ההתיישבות בכלל ועל המאחזים בפרט.
במהלך הסיור ביקרו הכתבים במאחז חרשה שבמערב בנימין, ביישוב ברוכין שבמערב השומרון במשק אחיה ובמאחז אש קודש שבגוש שילה ובמאחז מגרון. הכתבים התרגשו מקבלת הפנים החמה שנערכה להם בכל מקום אליו הגיעו. במזג האויר הסוער קיבלו תושבי המאחזים את הכתבים בבית חמים ונעים עם שולחן ערוך מכל טוב.
מארגני הסיור ברכו על הגשמים המרובים אך אמרו כי בשל העובדה שהראות אינה טובה לא ניתן לראות את הנוף הנשקף מהמאחזים. מדובר בנוף המלמד על החשיבות האסטרטגית של ההתיישבות במקומות אלו. כמעט מכל מאחז ניתן לראות בברור את מרכז הארץ פרוש מתחת לרגליים. מהמאחז חרשה רואים מארובות חדרה עד ארובות אשקלון. משמעות הדבר היא שבמקרה בו יועברו המאחזים לידיים פלסטיניות הקסאמים יגיעו אפילו עד תל אביב.
חרשה - על הקשר בין בג"צ לפוליטיקה
בצלאל סמוטריץ', מראשי "התנועה לשמירת אדמות הלאום" ומראשי תנועת "קוממיות", ערך סקירה משפטית בפני העיתונאים והסביר כי דו"ח המאחזים של טליה ששון - בו נקבע כי יישוב שאין לו תכנית מתאר מאושרת הוא בחזקת מאחז בלתי חוקי - למעשה בא בטענות למדינה שהכינה תוכניות והשקיעה מיליונים בתשתיות והכנת מגרשים במקומות שלמעשה עוד לא אושרו כחוק.
סמוטריץ' מציין כי את המאחז את חרשה הקימה מדינת ישראל. למרות זאת תנועת שלום עכשיו הגישה בג"צ נגד בתי הקבע בחרשה בטענה שלבתים הנבנים בחרשה ישנם צווי הריסה, מדי כמה חודשים נדרשת המדינה להסביר מדוע הבתים עדיין לא נהרסו. תושבי חרשה טוענים בתשובה לעתירה של שלום עכשיו בבג"צ כי המדינה ששלחה אותם לבנות לא יכולה לפתע להחליט להרוס את בתיהם. לדברי סמוטריץ', בג"צ דומה שהוגש נגד הכפר הסמוך מזרעת אל-קבליה נדחה בנימוק משפטי של חוסר התערבות בית המשפט בשיקול דעת של רשויות האכיפה. "מדוע בג"ץ חרשה לא נדחה בנימוק דומה?", הוא שואל.
נציין כי השטח עליו נבנו הבתים בחרשה, הוא שטח של אדמות סקר, (אדמות שאינן שייכות לפלסטינים ולמדינה יש טענות בעלות עליהן). סמוטריץ' מסביר כי הליך הסקר של חרשה החל בשנות ה-80 ומאז לא הוגשה תביעה לבעלות על השטח. הוא מבהיר כי על מנת שאדמת סקר תוכרז כאדמת מדינה על שר הביטחון להכריז עליה ככזו, ובחתימתו, אך הוא אינו חותם ומסיבות פוליטיות. "זכותה של המדינה לא לאשר מסיבות פוליטיות אך זה לא נכון לערב בתוך זה את העניין המשפטי ולפנות לבג"ץ", הוא אומר.
היישוב ברוכין שבשומרון נחשב למאחז בלתי חוקי, כיוון שאין לו תכנית מתאר מאושרת וכל על פי דו"ח טליה ששון הוא נחשב למאחז בלתי חוקי. התושבים מקווים לקבל אישור מהממשלה החדשה.
אחרי הביקור בברוכין הגיעו הכתבים לגוש שילה שבבנימין, ביקרו בגבעות אש קודש וקידה וערכו סיור במשק אחיה וביישוב שילה.
משק אחיה – מפעל חיים ואסון משפחתי
בביקור במשק אחיה נחשפו העיתונאים לסיפורו המיוחד של המקום ולערך של אחיזה בקרקע ללא פשרות. משק אחיה הינו אחד מבתי הבד הגדולים בארץ. מטעי הזיתים מתפרשים על פני שטח נרחב של כ-500 דונם באזור שילה. שמן הזית מופק מזיתים משובחים בתהליך של כבישה קרה, השומר על האיכויות הטבעיות של שמן הזית.
את משק אחיה הקימו לפני כ- 10 שנים יוסי ורונית שוקר, בשנה הראשונה להפעלת בית הבד, נפצע יוסי במהלך העבודה מאחת ממכונות בית הבד. בעקבות הפציעה החמורה, יוסי שהה בבית החולים בת"א למשך 6 שנים, אך נפטר בניסן תשס"ז. בשנת 2004, לאחר מספר שנים שבהם הפעילה רונית את המשק ואת בית הבד, התגייסו מספר צעירים תושבי היישוב השכן - עלי, במטרה להצעיד את משק אחיה קדימה.
מגרון – לא מתכוונים לוותר
בסיום הסיור הגיעו הכתבים ליישוב מגרון. גם נגד מגרון הגישה לפני כשנתיים תנועת 'שלום עכשיו' עתירה לבג"ץ בה היא דורשת ממשרד הביטחון לפנות את מגרון. בתשובתה לבג"ץ הודיעה המדינה כי היא מסכימה שהקרקע פלסטינית פרטית, וכי אכן בכוונתה לפנות את מגרון עד אוגוסט 2008 , אלא אם כן תגיע להסכם עם המתיישבים. נזכיר כי בחודש נובמבר 2008 סיכמו ראש הממשלה ושר הביטחון עם מועצת יש"ע על העתקת היישוב אך היישוב מתנגד להסכם זה.
תושבי מגרון טוענים כי עתירת שלום עכשיו מתבססת על הטענה שאנשי מגרון יושבים על אדמות פרטיות. ומסבירים כי אם אכן מדובר כאן בסכסוך קרקעות, מדוע פנו לבג"ץ ולא למשטרה ולבית משפט שלום, אשר בסמכותו לדון בפלישה לקרקע פרטית.
איתי הראל מהיישוב מגרון הסביר לכתבים כי ההתיישבות ביהודה ושומרון לא התבססה מעולם על גזל אדמות, ואף לא הוקמה על חורבות כפרים ערביים, בניגוד לערים ויישובים רבים ברחבי הארץ. הוא מציין כי על אדמות מגרון מעולם לא ישבו ערבים והשטח לא עובד על ידם.
אבי רואה: אנו נחושים בדרך וגם מצליחים
ראש מועצת בנימין, אבי רואה, אמר לעיתונאים כי המועצה פועלת לפיתוח התיירות בבנימין כדי לחבר את עם ישראל למקומות השונים ולעשייה בבנימין דרך ההיסטוריה וגם על יד תיירות עכשוית כגון: יקבים מעיינות ובתי בד.
"המשימה שלנו זה להכפיל את האוכלוסייה", אמר ראש המועצה, "עכשיו אנחנו 50,000 תושבים ואני מקווה שבעוד 9-10 שנים נהיה 100,000 תושבים. כולם אומרים שיש גזרות ויש הקפאות אך השאלה היא לא מה אומרים אלא מה אנחנו עושים. אם אנחנו נאמנים לדרך, נחושים בדרך ומאמינים במה שאנו עושים אז אנחנו גם מצליחים. כיהודים מאמינים אנו גם מאמינים שמי שעושה את עבודתו נאמנה ואת מלאכתו באמונה יש סיעתא דשמיא וברכה במעשיו".