תושבת הישוב שילה פנתה הבוקר למערכת ערוץ 7 כדי להעלות שאלה מעניינת שנדמה שיש לתת עליה את הדעת:
התושבת, אורה שמה, יצאה הבוקר ברכבה מישובה, שילה, לעבודתה בירושלים. בדרכה נתקלה במחסום צבאי בלתי מוכר שהוצב סמוך לעופרה. חיילי המחסום "מנעו מתושבים ערביים לנסוע דרומה ואמרו להם להסתובב ולחזור", היא מספרת.
בהמשך הדרך, דקות אחדות של נסיעה לאחר מכן, סמוך לגבעת אסף, התבררה סיבת המחסום החדש "עברתי את השיירה של קלינטון", היא מספרת ומוסיפה כי גם ביציאה מהכפר חיזמה שמצפון לירושלים פגשה שוב מחסום צבאי.
אירוע זה אינו ראשוני. תושבי גזרת בנימין פגשו כבר בעבר תופעה דומה כאשר הגיעה מזכירת המדינה הקודמת, קונדוליסה רייס, לביקוריה התכופים באזור. גם במקרים אלה בכל נסיעה שלה לרמאללה הוצבו מחסומים במבואות הכפרים הפלשתיניים.
בעקבות הדברים מעלה אורה שאלה פשוטה: "הצבא שם מחסומים מיוחדים כאשר קלינטון מבקרת. זאת למרות שכאשר היא כאן, היא לוחצת על ישראל "לפתוח מעברים". אחרי שהיא תעזוב יפתחו עוד מחסומים ותושבי יו"ש יהיו חשופים לפיגועים".
כאן המקום לציין כי באפשרותן של מזכירות המדינה האמריקאיות, כמו גם בכירים אמריקאיים נוספים היוצאים מירושלים לרמאללה להגיע לייעדם בדרך קצרה יותר, אולם הם מעדיפים את הדרך הבטוחה של כבישי עוקף רמאללה, מעבר דרך הכניסה לבית אל וכאותו אדם המגרד את אוזן ימין ביד שמאל להגיע לרמאללה בדרך עוקפת. על פניו נראה שהסיבה היא שהדרך הקצרה יותר עוברת דרך שכונות וערים ערביות כשועאפת, קלנדיה, אל בירה ורמאללה.
מסתבר שמזכירות המדינה האמריקאיות ושאר בכירי הממשל האמריקאי מודעים היטב לסכנות האורבות להם בנסיעה דרך שכונות ערביות וערים פלשתיניות, וכשמדובר בעורם שלהם הם מעדיפים לגונן עליו גם במחיר דרך עוקפת. אז למה כשמדובר בעורם של יהודי האזור נכונים ראשי הממשל האמריקאי לדרוש הקלות מסוכנות לתנועת פלשתינים?