הפרשן הפוליטי של ערוץ 10, רביב דרוקר, אומר בראיון לערוץ 7, כי במקרה של עסקת שליט התקשורת אפילו איננה מנסה למלא את תפקידה, "אני מאלה שסבורים שמותר לכלי תקשורת שתהיה לו אג'נדה, אבל חייבים להביא את שתי הדעות, יחס של 70%-30% במקרה כזה הוא סביר, גם יחס של 80%-20% אפשר לקבל, אבל יחס של 98%-2% כמו שהיה בשבוע שעבר זו כבר מעילה ממשית בתפקידה של התקשורת".
דרוקר טוען עוד, כי גם בתפקיד המרכזי שלה, הבאת העובדות, חוטאת התקשורת בסיקור של נושא שליט, "אף אחד לא מפרסם את רשימת האסירים, וגם אותם אסירים ששמם פורסם לא הובלט מה הפיגועים שהם בצעו. כאשר אתה מפרסם רק את תמונתו של שליט ולא מבהיר מה גובה המחיר, ברור שהרגש הולך לצד אחד בלבד".
דרוקר סבור, כי במקרה זה היתה לעמדת התקשורת השפעה אדירה על מקבלי ההחלטות, "אני בדרך כלל מאלו שסבורים שהתקשורת איננה משפיעה באופן מהותי, מכיוון שבדרך כלל בתוך הקקפוניה הבלתי נגמרת ניתן ביטוי לכל הצדדים, אולם במקרה הזה, כאשר במשך שנתיים התקשורת מובילה קו אחד ברור ותקיף, זה הכריע את כל מקבלי ההחלטות".
דרוקר מספר, כי לא רק עיתונאים נמענים מלהתבטא בפרשה מחשש לתגובת הציבור והתקשורת, "בשיחה שקיימתי עם ח"כ בכיר בליכוד שב-98% יהיה שר בממשלה הבאה, הוא אמר לי שהוא מסכים לחלוטין לדעתי לפיה אין לשחרר אסירים כמו אלו שחמאס דורש תמורת גלעד שליט, וכששאלתי אותו מדוע הוא איננו מביע את דעתו, הוא ענה לי שכל עוד הוא איננו שר בממשלה הוא לא חייב להביע דעה סגורה בכל נושא".
דרוקר מסביר, כי לדעתו הקמפיין התקשורתי השכיח מהציבור את כובד המחיר שישראל אמורה לשלם תמורת שחרורו של שליט, "תדמיין לעצמך רק לרגע שהאמריקנים היו נדרשים לשחרר תמורת חטוף את אוסאמה בן לאדן או אחד מסגניו, הרי אפילו אם שר ההגנה האמריקני היה שבוי בידי אל קאעידה הם לא היו משחררים אותם תמורתו, וגם לא אף אחד ממתכנני הפיגוע במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר".
לדעת דרוקר, ההתגייסות התקשורתית המלאה לטובתו של גלעד איננה צינית, ונובעת גם מחשש אמיתי לגורלו וגם מעייפות מפרשה שנגררת למעשה כבר כמעט שלוש שנים, "הקמפיין של מעריב שקורא לממשלה להחליט עכשיו אומר למעשה 'עייפנו כבר מההלוך וחזור, מהציפייה והאכזבה, תחליטו עכשיו אם כן או לא'. הבעייה היא שתחת הלחץ הזה דורשים להחליט החלטות בעלות משמעות לטווח רחוק".