מחקר פנימי של השב"כ, שנעשה לפני למעלה משנה, גילה כי 63% ממחבלי החמאס ו-67% ממחבלי הג'יהאד האיסלמי, ששוחררו בעיסקאות ג'יבריל (משנת תשמ"ה, 1985) וטננבאום (משנת תשס"ד, 2004), חזרו לבצע פיגועים אחרי שיצאו מהכלא הישראלי.
הנתונים הללו מטרידים לא מעט מגורמי הביטחון בישראל, ובראשם ראש השב"כ יובל דיסקין, נוכח נכונות ממשלת אולמרט לקבל את רוב דרישות החמאס לגבי שיחרור מחבלים רוצחים תמורת גלעד שליט.
במערכת הביטחון אפשר לשמוע לא מעט בכירים המזהירים כי מדובר במחיר שמדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לשלם. שיחרור מאות מחבלים יהווה "עירוי דם" משמעותי לאירגוני הטרור בעצם תיגבורם במחבלים עתירי ניסיון וידע. ראש השב"כ יובל דיסקין הודיע לראש-הממשלה אהוד אולמרט כבר לפני שנה, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, כי אם יוחלט על שיחרור מחבלים רוצחים במסגרת עיסקת שליט, תהיה ישראל חייבת לדרוש שהמחבלים המשוחררים לא יורשו להישאר בשטחי יו"ש, אלא יועברו לרצועת עזה או לחו"ל, ללא שום אפשרות של חזרה.
"שיחרור 1400 המחבלים שהחמאס דורש, או לפחות חלקם המשמעותי, יסב נזק ביטחוני קשה ויגרום לכמות גדולה של נפגעים ישראלים בתוך שנה וחצי, בעיקר אם הם ישוחררו לשטחי יהודה ושומרון" – אומר דיסקין בשיחות פנימיות.
"אתה לא יודע איזו מכה מוראלית העיסקה הזו תהיה לאנשי השב"כ שלנו" – אומר גורם ביטחוני בכיר, המכיר את פעילות השב"כ מקרוב – "אלו שמסתובבים בשטח ומסכלים פיגועים, יגלו פתאום את המחבלים שכל-כך הרבה מאמץ הושקע במרדף אחריהם, בתפיסתם, ובהכנת המידע למערכת המשפטית כדי שתוכל להרשיעם במשפט. זה יהיה נזק לא רגיל. ואנשי השב"כ הללו יצטרכו להתמודד עם הפיגועים שיתחדשו אחרי שהמחבלים המשוחררים יתבססו בשטח".
בצה"ל ובשב"כ משקיעים מאמצים על-אנושיים כדי ללכוד את המחבלים בטרם יבצעו את זממם, ולכן גדול שם התיסכול מקלות הדעת בדבר שיחרור מחבלים. לא מדובר רק במקרים של ביצוע פיגועים בידי מחבלים משוחררים, אלא גם במאמץ שמושקע בלכידת מחבל שכבר היה בכלא, שוחרר – וכעת מערכת הביטחון נדרשת להשקיע מחדש מאמץ והמשאבים להביא לכידתו השניה (או השלישית). במערכת הביטחון הצטברו לא מעט דוגמאות למחבלים שצה"ל השקיע מאמץ מחודש בלכידתם אחרי ששוחררו מהכלא הישראלי.