אגודת ניצן (אגודת הורים ומתנדבים לקידום ילדים ובוגרים עם לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז וקשיי הסתגלות ותפקוד), מפרסמת לקראת יום ההתרמה השנתי שלה ושל ארגוני החרשים בישראל ביום שני את הדו"ח השנתי השני של מדד לקויות הלמידה בישראל.
בניגוד לסקרים רגילים הנערכים על מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, נערך הדו"ח על ידי מכון המחקר סמית, בשיתוף ד"ר איריס קלקא, על בסיס מדגם מייצג ייעודי של אוכלוסיית ההורים בארץ לילדים בגילאי 6 – 18.
לפי דיווח ההורים, חושף הדו"ח נתונים חדשים וקשים על מצב הילדים עם ליקויי למידה: ריבוי בעיות רגשיות וחברתיות, מול חוסר אונים של ההורים בהתמודדות עם הבעיות.
בסקר נמצא כי אצל מחצית מהילדים (50%) בעלי לקות למידה ו/או הפרעת קשב התעוררו בשנת הלימודים החולפת בעיות רגשיות, וזאת בהשוואה ל-16% אצל יתר הילדים. באגודת ניצן מסבירים כי ממצא זה מדהים פעמיים: עולה ממנו כי מספר הילדים עם לקויות הלמידה והפרעות הקשב, שסובלים מבעיות רגשיות גבוה פי שלוש ביחס לילדים רגילים. שנית, מתברר שגם לאחוז ניכר מהילדים הרגילים יש בעיות רגשיות (16%).
בסקר התגלה כי 47% מההורים לילדים עם לקות למידה ו/או הפרעת קשב אינם מרוצים מהאופן שבו בית הספר מסייע להם כאשר מתעוררות אצל ילדיהם בעיות רגשיות.
לדברי מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן: "בעיות רגשיות נובעות מסיבות שונות ומגוונות, ולכן ניתן לאתרן גם אצל ילדים ללא לקויות למידה והפרעות קשב. אצל הילדים עם לקויות הלמידה והפרעות הקשב, הבעיות הרגשיות עלולות לנבוע כתוצאה מכישלונות חוזרים, מתחושת חוסר מיצוי הפוטנציאל האישי וכן מתסכול הנובע מפערים בין התפקודים השונים, שמביאים לירידה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי של אותם ילדים. בעיות רגשיות מתבטאות באופנים שונים, כמו למשל: בהתפרצויות זעם, באלימות ובמרדנות קיצונית מחד גיסא, או בהסתגרות, בחוסר רצון ליצור קשרים חברתיים, בהימנעות מפעילויות שונות, בעצבות, בדכדוך, בהסתגרות ובאופנים נוספים".
לדבריה, "גם כאשר אני פוגשת בוגרים שהצליחו להתגבר על קשיים אקדמיים והגיעו להישגים בזכות עצמם, פעמים רבות הם עדיין סובלים מדימוי עצמי נמוך, מחוסר ביטחון ומקשיים ביצירת קשרים חברתיים".
בסקר נמצא עוד כי 27% מהילדים בעלי לקות למידה ו/או הפרעת קשב סבלו בשנת הלימודים הקודמת מבעיות חברתיות, לעומת 8% בקרב יתר הילדים.
גם כאן מסתבר כי מספר הילדים עם לקויות הלמידה והפרעות הקשב והריכוז, שסובלים מבעיות חברתיות - גבוה פי שלוש בהשוואה לילדים רגילים. וכן, ההורים מדווחים כי גם אחוז גבוה מהילדים הרגילים סובלים מבעיות חברתיות.
מלי דנינו מסבירה שמחקרים מהשנים האחרונות מגלים שילדים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז נוטים לבדידות חברתית רבה יותר. יש להם פחות חברים מאשר לילדים ללא לקויות. הם פחות מקובלים מבחינה חברתית ויש להם קשיי הסתגלות רבים יותר ביחס לילדים ללא לקויות. הגורם לכך הוא לעיתים לקות חברתית, שמתאפיינת בחוסר הבנה של קודים חברתיים, מסרים חברתיים, חוסר הבנה של מצבים חברתיים ושל התנהגות בתוך קבוצה. לחילופין, בעיות חברתיות עשויות לנבוע מעצם ההתמודדות עם לקות הלמידה ו/או עם הפרעת הקשב והריכוז, המייצרת אצל הילד תחושה של שונות ('אני לא כמו כולם'), דימוי עצמי נמוך ובטחון עצמי בעייתי, המקשים על השתלבותו החברתית".
הסקר חושף כי 65% מההורים לילדים בעלי לקות למידה ו/או הפרעת קשב אינם מרוצים מהאופן שבו בית הספר מסייע להם כאשר מתעוררות בעיות חברתיות.
ובכלל, רבים מההורים מדווחים כי אין להם כלים להתמודד עם הקשיים הכוללים של הילדים (רגשיים, חברתיים, לימודיים). 40% מההורים ציינו שחסר להם מידע, שיסייע לילדם להתמודד עם הקשיים.
לדברי עפרה אלול, יו"ר אגודת ניצן: "חשוב לסייע להורים בהקניית כלים להתמודדות עם הקשיים הכוללים של ילדיהם, בבית, בבית הספר ובמעגלים החברתיים הסובבים, שכן להורים תפקיד מכריע בהצלחת הילדים או בכישלונם. אנחנו למדים מהסקר על תחושות קשות של ההורים, מהמפגש עם בית הספר ומכך שלא ניתן במסגרתו מענה מספק לבעיות החברתיות והרגשיות של הילדים. אגודת ניצן קוראת למערכת החינוך לשים דגש על הפן הרגשי-חברתי של הילדים, בנוסף להיבטים האקדמיים ולהישגים הלימודיים. אנחנו קוראים למשרד, תחת הנהגת השר החדש, להציע תכניות לעבודה רגשית עם ילדים ותכניות לתמיכה בהורי הילדים, שזקוקים להדרכה ולהכוונה, כפי שאנחנו באגודת ניצן התחלנו בכך בשנים האחרונות באמצעות תכניות קבוצתיות להורים, או פרטניות".
כמה נפוצה תופעת לקויות הלמידה?
75% מההורים מכירים לפחות ילד, או מבוגר אחד עם ליקויי למידה, או הפרעות קשב. האחוז הגבוה מעיד על רמת מודעות גבוהה לתופעה. רק 7% מההורים ציינו כי כלל לא שמעו על התופעה, 18% דיווחו כי שמעו, אך אינם מכירים מישהו עם תופעות כאלה.
כמעט מחצית מההורים בארץ (47%) דיווחו כי ביצעו בעבר אבחון לאיתור לקות למידה – לאחד מילדיהם. שני שליש ממבצעי האבחון (המהווים כשליש מבתי האב היהודים), דיווחו על תוצאה חיובית, קרי: זיהוי של לקות למידה ו/או הפרעת קשב אצל הילד.
מניתוח שנעשה באגודת ניצן עולה כי לפחות 190,000 – 180,000 ילדים בגילאי 6 – 18 בארץ סובלים מלקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז (באחוז ניכר מהמקרים, מדובר בילדים שסובלים גם מלקויות למידה וגם מהפרעות קשב).
באזורים המבוססים: מגיע חלקם היחסי של בעלי לקויות הלמידה ו/או הפרעות קשב וריכוז (שאובחנו בפועל) לכ- 20% ויותר!. בישובים הפריפריאליים, רק 10% - 5% מוגדרים כסובלים מלקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז, עקב מיעוט יחסי של אבחונים.
ואיך מתמודדת מערכת החינוך עם ריבוי תופעת לקויות הלמידה והפרעות הקשב?
לא טוב. רק ב- 18% מהמקרים בהם אובחן ילד עם לקות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז – הוא קיבל הסבר מביה"ס. ולא זאת בלבד, רק 20% מההורים קיבלו הסברים מביה"ס על משמעות ממצאי האבחון. רוב ההורים לילדים המאובחנים, כמעט שני שליש מהם, לא נפגשו לאורך השנה עם פסיכולוג בית הספר או עם גורם מקצועי אחר.
לקראת יום ההתרמה מאפשרת אגודת ניצן הצצה לעבר שוק האבחונים במדינת ישראל. סה"כ היקף שוק האבחונים גדל ומדובר בכמה עשרות אלפי אבחונים מדי שנה. בארץ מתבצעים יותר אבחונים לאיתור לקויות למידה, מאשר לאיתור הפרעות קשב, כאשר
בשנים האחרונות גדל בהתמדה מספרם האבחונים למבוגרים. האבחון השכיח בישראל הוא האבחון לבדיקת כישורי הלמידה הדידקטיים.
עלויות: בניצן העלות נעה בין 500 ש"ח בישובים פריפריאליים ועד 1,000 ₪, בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולמקורות האבחון. במכונים הפרטיים, עלות האבחון גבוהה הרבה יותר. באזור המרכז ובישובים המבוססים, מגיעה ההוצאה הכספית הממוצעת של משפחה בגין הוצאות הקשורות ללקות הלמידה של הילד ליותר מ-1,500 ₪ בממוצע לחודש!
אגודת ניצן חילקה השנה מלגות בהיקף של 2 מיליון ₪ באמצעות קרנות פרטיות ותורמים ליותר מ- 500 ילדים ממשפחות מצוקה. הכסף שייאסף ביום ההתרמה מיועד למימון האבחונים ולהוראה מתקנת.