שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה, יוסף אלרון, ריבי למלשטרייך- לטר ומשה גלעד, גזרו עונש של 14 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי על אניס ספורי בן 21 משפרעם, ושנתיים וחצי מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי על בן דודו, חוסאם חליל, שהורשעו בעבירות בטחוניות.
ספורי הורשע בקשירת קשר לסיוע לאוייב במלחמה, חברות בהתאחדות בלתי מותרת, סיוע לאוייב במלחמה, קשירת קשר לרצח ואחזקת נשק. חליל הורשע בקשירת קשר למתן שירות להתאחדות בלתי מותרת.
בזמנים הרלבנטיים לכתב האישום, התגורר אניס ספורי, אזרח ישראל ותושב שפרעם ברמאללה לצורך לימודיו באוניברסיטת ביר-זית . חוסאם חליל, הינו בן דודתו של אניס אשר התגורר בירדן ולמד בה. במהלך לימודיו, הכיר אניס את מחמד, תושב בית לקיא שבשטחי הרש"פ, שהשתייך לתנועת "אלג'מאעה אלאסלאמיה" השייכת לארגון הג'יהאד האסלאמי ופעלה באוניברסיטה והיה עימו בקשר.
במהלך החודשים הראשונים של שנת 2008, קשר אניס קשר עם מחמד להצטרף לארגון הטרור ולפעול מטעמו. ממועד זה, החל אניס לפעול כאחראי על נושא הפרסום של הארגון ברמאללה ואל בירה כל זאת על מנת לסייע לארגון במלחמתו נגד ישראל, ומתוך כוונה לסייע לו. זאת, על ידי פרסום מאמרים ודו"חות באתרי הארגון באינטרנט, בכלל זה פרטים על אסירים והרוגים פלסטיניים ומשפחותיהם אותם שלח לאמצעי תקשורות שונים, ועל ידי העברת מידע לפעילי הארגון ונציגיו בדבר פעילות פעילי טרור וקשריהם למשפחות אסירים והרוגים, הפצת ידיעות על פיגועי טרור שבוצעו בישראל באתרי הארגון באינטרנט.
במהלך חודש מאי 2008, קשר אניס קשר עם מחמד להקים חוליה צבאית שתסייע לארגון ומטרתה, ביצוע פעילות טרור ופגיעה בבטחון מדינת ישראל ותושביה, זאת, כנקמה לפעילות ישראל בשטחי הרש"פ.
הם החליטו כי החוליה תפעל במסגרת הזרוע הצבאית של ארגון הטרור "סארייה אלקודס" מטעמו ותיקרא "חוליית השהיד עימאד מורנייה" על שמו של מי ששימש טרם מותו, כקצין המבצעים של ארגון החיזבאללה. כן סיכמו כי פעילות החוליה תהא סודית. בהמשך סכמו כי יצרו קשר עם מפקדת הארגון בסוריה ובכלל זה, עם ראש ארגון הג'יהאד האיסלאמי, רמדאן שלח, במטרה לקבל כסף שישמש את החוליה בפעילותה כנגד מדינת ישראל, בין היתר על ידי רכישת כלי נשק מסוגים שונים ותמיכה במשפחות אסירים והרוגים של הארגון.
אניס ציין בפני מחמד כי לצורך העברת הכסף מהארגון לחוליה, יוכלו לבקש להעביר את הכסף מסוריה לירדן, ומירדן הציע להסתייע חוסאם חליל על מנת להעביר את הכספים לידי החוליה. במהלך אמצע חודש יוני 2008, בעת שהיה מוחמד חליל בחופשה מלימודיו והגיע לביקור ברמאללה, נפגשו הנאשמים וסכמו על העברת כספים לחוליה לרכישת אמצעי לחימה באמצעות - חוסאם חליל וסיוע עתידי "בדברים נוספים". אניס הפגיש את מחמד עם בן דודו חליל – שהסכים להצטרף לחוליה כסייען בהעברת כספים.
בנוסף, הציע אניס למחמד לרצוח מדענים ומרצים ישראליים באוניברסיטאות בישראל בדגש על מדענים לפיזיקה ומתמטיקה, וזאת, בין היתר, בשל הנחתו כי אלה קשורים לפיתוח יכולותיה הצבאיות והגרעיניות של ישראל. זאת, ע"י הנחת מכונית צעצוע ממולכדת מתחת לרכבו של המדען אשר תופעל באמצעות פלאפון בשלט רחוק, כאשר המדען בתוך הרכב. עוד הציע אניס למחמד כי יפוצצו את בית המדען במידה והוא מתגורר לבדו בבית. כן הציע אניס למחמד לרצוח חיילי צה"ל, בדגש על טייסים בשל פעילותו של חיל האוויר הישראלי בשטחי הרשות ומחמד, הסכים להצעות אלו.
קשר זה לא יצא בסופו של יום אל הפועל בשל העובדה כי טרם התקבלו כספים מהארגון לצורך הוצאתם אל הפועל ולאור מעצרם של השניים.
עוד הציע אניס למוחמד לירות לעבר חיילים ישראליים המוצבים ליד מחסום עטרה הנמצא בסמוך לאוניברסיטת ביר-זית ובצע לשם כך תצפיות וכן הציע לחטוף אנשים בהם חשדו כי הם משתפי פעולה עם ישראל, ולחוקרם באשר לחשדות אלה ואף פנה לשם כך לאדם נוסף כדי שיסייע להם בחטיפה ואף בקש וקבל אקדח למטרות הנ"ל.
הרכב השופטים ציין כי "למרבה הצער, אנו שבים ונדרשים לעיתים לפעילותם של אזרחי מדינת ישראל החוברים לארגוני טרור ולגרועים באוייביה של המדינה, אשר כל מטרתם לזרוע הרס, חורבן והרג בקרב אזרחיה... במקרה דנן, למרבה המזל לא יצאו התוכניות הזדוניות אל הפועל, אולם, מחרידה המחשבה מה היה קורה, אילו רק חלקן של תוכניות אלה היו מתממשות".
השופטים הבהירו כי "ניתן לאבחן את חומרת המעשים המיוחסים לספורי לבין אלה המיוחסים לחליל כאשר למעשה שניים מתוך שלושת האישומים מתייחסים לספורי בלבד. לא רק זאת, אלא, כעולה מהמסכת העובדתית המפורטת בכתב האישום אזי, הדומיננטיות שהפגין ספורי וה"יצירתיות" ברעיונותיו השונים, כיצד ואיך לקדם את הפגיעה באזרחי מדינת ישראל ובאנשי כוחות הביטחון שלה, אינה מותירה ספק באשר להחלטיות והרצון להגשים את המטרה שלשמה חבר לאירגון הטרור".
"מיותר לומר כי כל חבירה לאוייבי המדינה ולארגוני טרור כאלה ואחרים, הינה חבירה חמורה כשלעצמה וטומנת בחובה סכנה לביטחון המדינה ואזרחיה".
"במקרה זה, חמורים שבעתיים המעשים המיוחסים לספורי שהתנהלותו מלמדת על מי אשר "דבק במשימה" ששם לעצמו ועשה ככל יכולתו להוציא תוכניות מתוכניות שונות, שכל תכליתן היתה פגיעה באזרחים ואנשי בטחון אשר סבר כי יהוו יעד לתחושת הנקם המלווה אותו ונקט בצעדים ופעולות אשר תכליתן לקדם את קשירת הקשר המיוחס לו לסיוע לאוייב במלחמתו בישראל".
"אשר לחוסאם חליל ציינו השופטים כי גם בעניינו קיימים היבטים לחומרה לא מעטים כדוגמת מתן הסכמתו לסייע לספורי ביודעו כי המדובר בסיוע לחוליית טרור וחשיבות התפקיד שנטל על עצמו, קרי, העברת הכספים לשם מימון פעילותה של החוליה", אמרו השופטים.
השופטים הוסיפו כי אינם מתעלמים מנסיבותיהם האישיות והמשפחתיות של הנאשמים ואולם, נקבע לא אחת כי "חומרת המעשים והעבירות דוחקת לעיתים מפניה ברמה משמעותית ביותר – את שיקולי השיקום ואת היבטי הנסיבות האישיות של המורשעים בהם", כאשר מדובר בעבריינות קשה ומסוכנת ביותר, מ"מניעים אידאולוגיים" ואשר פוטנציאל הסיכון הגלום בה לתושבי המדינה הינו קשה ביותר".