ביוזמת פרופ' הלל וייס ובניהול של ח"כ מיכאל בן ארי התקיים היום בכנסת כנס מיוחד נגד ביקורו של האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בישראל. בפתח הכנסת אמר חבר הכנסת בן ארי כי התחושה שהעניקה לו הכנסת אתמול הייתה שהוא היחיד הנאבק בביקור כאשר נמנע ממנו דיבור חופשי. הבוקר, מזכיר בן ארי, את מאמרו של גיורא איילנד המזכיר את עברו הבעייתי של האפיפיור כשותף למשטר הנאצי, ואת היחס הישראלי לביקור כהתרפסות.
בן ארי אומר כי יש לבקש מכל חברי הכנסת שלא לקו במחלת השכחה ולא שכחו את מה שעוללו הנאצים לעם היהודי שלא להופיע לטקס בבית הנשיא. "עם ישראל מבוסס על הזיכרון ההיסטורי שלו. עם ישראל ללא הזיכרון ההיסטורי יכול להפוך למשהו מנותק שעף ברוח", אומר בן ארי התוקף את משתיקיו שבהם נכללו גם ח"כים מהליכוד, ח"כים חרדים ואחרים, כל אלה לא אפשרו לו לדבר בועדת הכנסת עד שניצל את הנאום בן דקה שניתן לו כדי להביע את עמדתו נגד הביקור.
'אם אני הייתי מקבל את פני האפיפיור הייתי מוציא אותו משלת אחורית מהמטוס ולוקח אותו לישיבת פוניביז' או לישיבת מרכז הרב ומראה לו שהתורה שהם ניסו לשרוף חיה ונושמת בעוד הם מאמינים באל מת', אומר בן ארי ומזכיר את דבריו אתמול במליאת הכנסת.
לאחר דבריו אלה של בן ארי נשא דברים משה פייגלין שקישר בין האנטישמיות מהעבר הלא רחוק לאנטישמיות שמובילה את בית המשפט בספרד לשפוט את בכירי ישראל על התגוננותם הצבאית מפני הטרור. לטעמו על ישראל לא היה להתנגד לביקור האפיפיור אלא לגרום לכך שהאפיפיור כלל לא ירצה לבקר בישראל, אומר בן ארי.
יהודה עציון פירט את מה שהגדיר כחשבון דמים עם הנצרות לדורותיה והזכיר את עצם גניבת המהות הישראלית בהגדיר הנצרות את עצמה כממשיכת היהדות. "אמנם הגאווה והיהירות לגנוב ממנו את שמנו ואת עצם מהותנו רק בגללו ראוי לבוא חשבון עם האיש הזה ומה שהוא מייצג, ורק לאחר מכן באים כל החוצפות של דרישת אתרים וריבונות במקומות שונים ובירושלים בפרט. האיש הזה דורש ריבונות בהר ציון על מה שהם מכנים אולם הסעודה האחרונה. בכל הדורות אנחנו היינו הסעודה שלהם והיא אף פעם לא הייתה הסעודה האחרונה. לאחר שאכלו בנו תמיד דרשו עוד", אומר עציון.
לדבריו של עציון הנאציזם היה קבלן המשנה של הנצרות בהכחדת העם היהודי ומימוש חזונה של הנצרות והראיה לכך היא שהאפיפיור שתק לנוכח השמדת היהודים. כעת, אומר עציון פועלת הנצרות באותה מגמה כאשר היא תובעת נקודות ריבונות בארץ ישראל ומול כל זאת ישראל מתרפסת.
עוד מזכיר עציון כי הביקור בהר הבית ייעשה על ידי הוואקף הפלשתיני, ובכך מבקשים לקעקע את שליטת עם ישראל בארצו, וכל זאת נעשה תחת עינה של מדינת ישראל.
בדבריו תקף עציון את אמירתו של שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, ולפיה אם היה יודע שמתן חדר הסעודה האחרונה יוביל לגל תיירות היה מהרהר בכך שנית. לדבריו מדובר בהוכחה לטענה הנוצרית על היות היהודי סוחר באופיו.
הרב אריאל הזכיר בכנס את החובה התורנית לנפץ כל פסל כאחד החוקים הראשונים בהם התחייב כל אדם מישראל. לדבריו יש לשים את האמת הזו על השולחן ולא לחשוש ממנה. את הכנסיות הפזורות ברחבי הארץ הגדיר הרב אריאל כגזל אדמותיו של העם היהודי, גזל שיש להשיב לידי העם היהודי.
באשר לביקור האפיפיור אומר הרב אריאל כי יש לומר לו "לך הביתה", ולא לאפשר לו לעבור בארץ ישראל שכן כבר התורה קבעה כי אין לאפשר חניה ומעבר לעובדי אלילים. "אנחנו מתביישים לראות את ההתרפסות הזו שמתאימה ליהודי הגלות ולא ליהודים החיים חיי קוממויות".
הרב אריאל הזכיר את זקיפות קומתו של הרב ניסים זצ"ל שסירב לדרישות ראש הממשלה, נשיא המדינה ובכירים נוספים ולא הסכים לקבל את פניו של האפיפיור. לעומת זאת מזכיר הרב אריאל את יישור הקרקע ליד שער האריות כדי ששם יקיים מיסה, בעוד מדובר בשער שסימל את גבורת חיילי ישראל. "אני מציע לשנות את השם של שער האריות לשער השפנים...", אומר הרב אריאל.
מומחה משפטי שהופיע בפני הכנסת הבהיר כי קיימת בעייתיות לא מבוטלת במציאות הנוכחית בשל הסתרה של משרד החוץ את מצב התקדמות המגעים בין המדינה לוותיקן. בדבריו הבהיר את ההבדל בין בעלות לריבונות. להעברת בעלות יש צורך בהסכמת הבעלים או פסק דין, ואם השטח שייך למדינת ישראל יש צורך באישו שר האוצר שיכול להעביר שטח מבעלות אדם אחד לחברו. עיקרון דומה חל בהעברת בעלות בין מדינה למדינה, וכך היה בהעברת הבעלות על חצר סרגיי שבמרכז ירושלים לידי ממשלת רוסיה. הוא מציין שאין מדובר בריבונות אלא בבעלות בלבד, ולהערכתו הוותיקן מבקש בעלות ולא ריבונות. הוא מוסיף ואומר כי העברת ריבונות מצריכה אישור של 61 חברי כנסת ולא נראה שכנסת ישראל, במבנה הנוכחי שלה, תוכל להעביר חוק שכזה.
להערכתו אם המדינה תרצה להתקשר באמנה עם הוותיקן ולהעניק לוותיקן את המפתח על המקום יהיה עליה להעביר את ההחלטה לאישור הכנסת. כיון שכך מאבק צריך להתנהל בשלושה מישורים: א' - איסוף וקבלת מידע מהרשויות המצויות בסוד העניינים. ב' - מאבק ציבורי. ג' - מאבק בכנסת בדרישה שכל הסכם בנושא הסכמים עם הוותיקן יובא לאישור הכנסת.