החוק האמור אושר כהוראת שעה באוגוסט 2003 ונחקק בהתאם להחלטת ממשלה מיום 12.5.2002 בדבר טיפול בשוהים הבלתי חוקיים ומדיניות איחוד המשפחות בנוגע לתושבי הרשות הפלשתינית.
בנוסף, נקבע כי על בסיס חוות דעת של גורמי הביטחון, רצועת עזה תוגדר כאזור שעדיין מתבצעת בו פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה ועל כן, תושבי רצועת עזה או מי שרשום במרשם האוכלוסין כתושב רצועת עזה, לא יועלו לקבל רישיונות לישיבה בישראל.
השר ישי הבהיר כי הכנסת תידרש לאשר את החוק וכי חוק זה נועד להגן על המדינה ועל אזרחיה "עד היום נוכחנו ליעילותה של הוראת השעה ואיני מוצא סיבה לבטלה דווקא בימים אלה".
בחודש מארס השנה דן בג"ץ בהרכב מורחב של שבעה שופטים, שבראשו נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, בעתירות נגד תוקפו של חוק האזרחות (הוראת שעה). הטיעון המרכזי של העותרים הוא שהחוק מנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ופוגע בזכות החוקתית של עקרון איסור האפליה על רקע לאומי או אתני במימוש חיי המשפחה בישראל.
במאי אשתקד הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל החוק, המונע מבני זוג שאחד פלסטיני והשני ערבי-ישראלי לבצע את ההליכים להסדרת מעמדם כאזרחים ותושבים ישראלים. במאי 2006 דחה בג"ץ עתירות שהוגשו נגד חוקתיותו של החוק. עם זאת, קבעו אז רוב השופטים כי החוק פוגע באופן בלתי מידתי בזכויות החוקתיות ובראשן הזכות לחיי משפחה והזכות לשוויון. השופט אדמונד לוי, שיישב גם בהרכב המורחב הבוקר, הכריע אז בסופו של דבר את הכף וקבע שלמרות הבעייתיות של החוק, ומכיוון שמדובר בהוראת שעה זמנית, אין צורך לפסול אותו, ויש לאפשר למדינה לגבש הסדר אחר במקומו ולמזער את הפגיעות שנוצרו על ידו.