רצף בלתי פוסק של קריאות ביניים קטע שוב ושוב את נאומו של ראש הממשלה במליאת הכנסת. רגע השיא של קריאות הביניים היה בהוצאתו מהאולם של חבר הכנסת מוחמד ברכה. רגע זה לווה באופן מפתיע במחיאות כפיים סוערות מכיוון יציע האורחים של הכנסת. יו"ר הכנסת, ח"כ ריבלין, זעם והורה להוציא מהיציע את המוחים כפיים, מה שלא הועיל ואלה שבו ונשמעו כאשר המשיך הליך הוצאתו של ברכה מהאולם.
בנאומו פרס ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את מהלכיה האחרונים של הממשלה, את תכניותיה ועקרונותיה בתחומים שונים. ישיבת הכנסת התכנסה לאחר שהושגו ארבעים חתימות של חברי כנסת הקוראים לראש הממשלה לבוא ולהשיב לשאלותיהם של הח"כים על מדיניותו המזגזגת, כלשונם.
"בתחום הביטחון אמרתי לפני הבחירות ואני אומר עכשיו הבעיה המרכזית היא איראן", אומר נתניהו ומדגיש כי המשימה היא "חשיפת פניו של המשטר הברוטאלי שמדכא את העם האיראני. אין לנו מאבק וסכסוך עם העם האיראני שאיתו היו לנו יחסי ידידות עמוקים. אם העם הזה היה משתחרר היינו יכולים לקדם את האזור".
"כמעט אף אחד לא תמך במשטר הזה, גם לא בעולם הערבי, הייתה סוריה והיו החמאס והחיזבאללה ששלחו תמיכה לאיראן ויום אחד נוכל לספר מה עוד הם שלחו בימי הדיכוי הללו", רמז נתניהו ולא פירש. לדבריו "המגמה היא לגייס חזית בינלאומית נגד איראן להחרפת הסנקציות נגד איראן ושמירת האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל".
באשר לזירה הביטחונית אומר ראש הממשלה כי "המדיניות שנקטנו מול רקטות טילים וקסאמים היא שאיננו מוכנים להבליג מול טפטוף קסאמים ורקטות. מתחילים להבליג כי לא רוצים לדרדר את המצב, אבל הוא מידרדר עד שאין ברירה אלא לצאת לפעולה מקיפה. לכן קבענו מדיניות שלפיה איננו מוכנים לקבל ירי, איננו נוקטים במדיניות של טפטפת והבלגה טפטפת והבלגה עד הגברת הירי".
ראש הממשלה קובע כי "היו מקרי ירי ללא תגובה לפני הבחירות אבל מהרגע שנכנסתי לתפקיד ראש הממשלה הייתה תגובה לכל מעשה ירי, והציבור יכול לשפוט את תוצאות המדיניות הזו בחודשים שחלפו מאז. איננו יכולים לקבל כמובן מאליו ירי של טילים על ערי ישראל. אפשר ללכת לשדרות, אשקלון ובאר שבע ולהתרשם מהשינוי".
בעקבות הכותרות בתקשורת אודות דרישת הפלשתינים להסיר את גדר הביטחון אומר ראש הממשלה כי תכנית כזו אינה באה בחשבון. "תמכתי בהקמת הגדר. כשר אוצר אמרתי לראש הממשלה דאז, שרון שלא תהיה בעיה בתקציב לגדר הביטחון, וגם הבהרתי שזהו קו הפרדה ביטחוני. אומרים שכיוון שיש שקט אפשר להוריד את הגדר. זה הפוך – כיוון שיש גדר יש שקט, ולכך מצטרפת פעילות צה"ל ומערכת הביטחון. ובזהירות נאמר שיש שיפור בתפקוד מערכת הביטחון הפלשתינית. הגדר תישאר על כנה ולא תפורק".
במקביל לעקרונות הביטחון של הממשלה הדגיש ראש הממשלה כי אלה ילוו ב"הקלות במידת האפשר לתנועה של הפלשתינים. הוסרו כמה מחסומי עפר, נתתי הוראה להאריך את שעות העברת הסחורה בגשר אלנבי. ההחלטות נעשות בתיאום עם מערכת הביטחון. זו מדיניות הממשלה להקל על תנועת אנשים וסחורות וזה נותן את אותותיו בצמיחה כלכלית מרשימה גם אם אינה מנצלת את הפוטנציאל והייתה יכולה להיות יותר גדולה". נתניהו הזכיר את הועדה המיוחדת בניצוחו של השר סילבן שלום שנועדה להקל על תנועת הפלשתינים. "אנחנו עוברים פרויקט פרויקט בג'נין, יריחו ועוד ומתירים חסמים".
נושאים נוספים בהם עסק ראש הממשלה היו בין השאר הנושא הכלכלי בו הודה נתניהו לחברי הכנסת על ההצבעה בהעברת התקציב. כמו כן הזכיר את הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל וציין כי זו "מעבירה בעלות של מאות אלפי דירות לאזרחי ישראל. מה פתאום אנשים חוכרים את דירתם וצריכים לעמוד מול הבירוקרטיה של מנהל מקרקעי ישראל? אנחנו מבטלים שליש מהבירוקרטיה של מנהל מקרקעי ישראל".
"בתוך שבועיים נכנס את אותה ועדה שהעבירה את הרפורמה הזו לשינויים של פישוט תהליכים בועדות הבניה. לוקח כאן שנים להקים בית ולתכנן מפעל או לסלול כביש. אני מצפה מחברי הכנסת לתמוך בזה", אמר נתניהו.
בהמשך דבריו הזכיר את הערך המיוחד אותו הוא רואה בסלילת צירי תחבורה חדשים. "המעורבות שלי בזה נובעת מתוך ההכרה שאנחנו לא יכולים לחיות במדינת חדרה גדרה וצריך לפרוץ מסילות ברזל וכבישים לנגב ולגליל".
בתחום המדיני אומר נתניהו: "גיבשנו הסכמה לאומית על יסודות השלום. התוויתי בנאום בר אילן חמישה עקרונות שמאחדים את רובו של הציבור בישראל ואת רובם של הגורמים הבינלאומיים שרוצים בשלום אמת בין ישראל לשכניה הפלשתיניים:
הדבר הראשון אמור להיות מובן מאליו אבל הוא איננו – שהפלשתינים שמבקשים מאיתנו להכיר במדינה פלשתינית כמדינת לאום שלהם יכירו במדינת ישראל כמדינת לאופם של העם היהודי. הנגזר של זה היא שבעיית הפליטים לא תמצא את פתרונה במדינה היהדות. הדבר השני הוא שלא יבואו תביעות נוספות למדינת ישראל אחרי שנחתום על הסכם שלום. קץ הסכסוך הוא קץ התביעות. אם הדברים האלה כל כך פשוטים ומובנים מאליהם מדוע הם גוררים התנגדות כזו?", שאל נתניהו את חברי הכנסת.
"אנחנו איננו רוצים לחזור על השגיאות וטרגדיות של עזה. לא רוצים עוד חמאסטאן וחיזבאלסטאן ולשם כך אנחנו דורשים פירוז אפקטיבי. לא פירוז על הנייר כפי שאנחנו רואים קורסים בלבנון ובעזה. אנחנו לא רוצים שיהיה צבא זר ממערב לירדן. אלה דברים יסודיים שרובם המכריע של חברי הכנסת מסכימים לו. ניתן להשיג הסכמות כאלה אם נעמוד עליהם. אלה דברים שנאמרו אבל קיבצנו אותם לא כתכסיס".
נתניהו הדגיש כי מרכיבי הפירוז אותם הוא דורש צריכים להיות גם בשטח וגם בהכרה הבינלאומית שנדרשת כגיבוי. "אנחנו הרי מתבקשים לעשות ויתורים אז אנחנו מבקשים להבטיח שתהיה הכרה בינלאומית לסידורי הפירוז. שיהיה ברור לגמרי במקרה של הפרה מי הפר ומי שמר על הכללים".
"אלה יסודות ההסכמה הלאומית שהשגנו לשלום", אמר נתניהו וסיפר על תמיכה שהוא מקבל מהרחוב הישראלי לעמדותיו אלה.
כאמור, את דבריו קטעו שוב ושוב חברי כנסת מספסלי האופוזיציה ובראשם חברי הכנסת יוחנן פלסנן וחבר הכנסת ברכה שכאמור הוצא מהמליאה לקול מחיאות כפיים מיציע המליאה.
במהלך נאום התגובה שנשאה יו"ר האופוזיציה, חברת הכנסת ציפי לבני, הוצא חבר הכנסת אופיר אוקוניס. מחאותיה של השרה לימור לבנת כמעט ועלו לה בקריאה לסדר נדירה מצידו של היו"ר ריבלין.