התקנות החדשות מהוות שיפור משמעותי
התקנות החדשות מהוות שיפור משמעותיצילום: פלאש 90

החל מ-1 באוגוסט נכנס לתוקף תיקון לתקנות התכנון והבניה, אשר יחייב כל בניין חדש או תוספת לבניין להיות נגיש לאנשים עם מוגבלות ולעמוד בדרישות להתאמת נגישות, כך שיהיו נגישים לאנשים עם מגוון סוגי המוגבלות.

נציב שוויון לאנשים עם מוגבלות (בפועל), אדר' שמואל חיימוביץ: "אנו מקווים שבעזרת התיקון לתקנות, כל אדם עם מוגבלות יוכל להגיע למבנים העומדים לרשות הציבור ולהשתמש בהם באופן חופשי, שוויוני, עצמאי ומכובד".

נציבות השוויון תפעיל מנגנוני אכיפה ובקרה חדשים שתפקידם יהיה להבטיח את העמידה בתקנות. הנציבות נערכת לכך, ותפעל להביא את החקיקה החדשה לביטוי יום יומי בעזרת סמכויות הפיקוח, הרגולציה והתביעה האזרחית והפלילית המסורות בידה.

משרד הפנים בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, ניסח את התקנות החדשות והובילו לאישורם. כמו כן, תהליך התקנתן כלל התייעצות אינטנסיבית עם ארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות, וכן תוספות ועדכונים בתקן הישראלי ת"י 1918 העוסק בנגישות הסביבה הבנויה.

לפי התקנות, היתרי בניה למבנים ציבוריים חדשים או אישור להרחבת מבנה קיים, יינתנו רק לאחר שתיבדק העמידה בדרישות המאפשרות נגישות לאנשים עם מוגבלות. בנוסף הן מחייבות להבטיח נגישות חלופית בתקופת ביצוע עבודות הבנייה (בתוספת לבניין קיים).

על מנת להבטיח עמידה בדרישות, ילווה התכנון והאכלוס של בנייני הציבור החדשים על ידי אנשי מקצוע מורשים בתחום הנגישות של מבנים תשתיות וסביבה (מתו"ס), בהתייעצות עם מורשי נגישות שירות. חוות הדעת של מורשה נגישות מתו"ס תאשר כי מתקיימות הוראות הנגישות לגבי אותו בניין. חוות הדעת תוגש לוועדה המקומית או לרשות הרישוי המקומית, שלוש פעמים: בעת הגשת בקשה להיתר בנייה, לפני אישור לחבר את הבנייה החדשה לתשתיות (חשמל, מים וטלפון) ולפני קבלת תעודת גמר.

התקנות החדשות מהוות שיפור משמעותי לעומת ההוראות שהיו קיימות עד היום בנושא ומכילות שינויים רבים. כך לדוגמה, התקנות החדשות מקיפות את כל מבני הציבור בארץ בעוד שההוראות הישנות התייחסו רק לחלק קטן מהן. התקנות החדשות כוללות הוראות נגישות מעודכנות יותר ומציינות לפרטי פרטים את התאמות הנגישות ומחייבות נגישות לכל מפלס, להבדיל מהתקנות הקודמות שבמרבית הבניינים דרשו נגישות לפחות לקומה אחת בלבד. כמו כן, הן נותנות מענה לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות השונות, לרבות לאנשים עם לקויות ראייה ושמיעה, וזאת בנוסף לאנשים עם מוגבלות בניידות.

שמואל חיימוביץ, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (בפועל): מטרת החקיקה היא לקדם את הנגשת הזירה הציבורית בישראל לאנשים עם מוגבלות  ולאפשר את השתתפותם המלאה של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית. זוהי פריצה של מחסום ה"מדרגה בכניסה" והתגברות על מכשולים רבים שמקורם בתכנון ובביצוע שגוי, המקשים כיום על השתלבותם ועל עצם נוכחותם של אנשים עם מוגבלות במרחב הציבורי. התהליכים המבורכים לקידום הנגישות והשילוב בקהילה, שמוטמעים כבר היום במקומות שונים, מעידים כי קיימת הכרה בחשיבות הנושא. אנו מקווים שעם כניסת התקנות לתוקף מגמה זו אף תתעצם".

בשנת 2009 התרחשו התפתחויות נוספות, התורמות לקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות בקהילה ובחברה הישראלית: כך, הותקנו תקנות בתחום הנגישות לשירותי בזק ולמתקני בזק והן התאמות נגישות לאתר, תקנות הנוגעות בעיקר לאתרים של רשות הטבע והגנים ושל קק"ל.

יצויין כי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מקדמת התקנה של תקנות נגישות נוספות, לרבות הנגשת בנייני מגורים בבנייה חדשה, הנגשת מבני ציבור קיימים, הנגשת דרכים ורחובות, הנגשת מוסדות בריאות, הנגשת מוסדות חינוך ושירותי חינוך ועוד.

נוסח התיקון החדש מופיע באתר הנציבות וניתן למצוא בו קישור לרשימת מורשי הנגישות המנוהלת על ידי משרד התמ"ת וכן שרטוטים לשימושם של אנשי מקצועות התכנון והבינוי.