את ערב יום הכיפורים תש"ע, במלאות שלושים ושש שנים למלחמת יום הכיפורים, מוצא ד"ר עופר דרורי, היסטוריון צבאי שלחם בפלוגה י' מגדוד 79 של חיל השריון כהזדמנות ראויה להזכיר את לחימתה של הפלוגה שנותרה ללחום בדד וספגה קורבנות רבים.

ד"ר דרורי מפרסם את סיפורה של הפלוגה ומציין כי במשך למעלה משלושים שנה שמרו הלוחמים שניצלו מתופת הלחימה את האירועים הקשים בסוד גם מבני משפחותיהם, וכעת רבים מהם מבקשים לשוב ולשחזר את האירועים למען זכר חבריהם שנפלו ולמען הדורות הבאים.

"הפלוגה שהייתה פלוגת חרמ"ש סדירה בגדוד הטנקים 79 התכוננה ערב יום כיפור (אוקטובר 1973) לירידה לקו התעלה יחד עם הגדוד. ההחלפה בקו הייתה אמורה להתקיים ב-7 באוקטובר 1973. בפועל ביום שבת ה-6 באוקטובר 1973 בשעה 1030 לערך הוקפצה הפלוגה ממחנה הגדוד ברפידים לעבר התעלה ככוח תגבור למעוזי התעלה וזאת עוד בטרם פרצה המלחמה. בדרכה של הפלוגה לתעלה התחילה המלחמה ומטוסים מצריים הפציצו את מחנות צה"ל בגזרה תוך שהם טסים מעל שיירת הפלוגה בתנועתה מערבה", מספר דרורי.

"חיילי הפלוגה נלחמו ביום ובלילה הראשונים בכוחות מצריים עדיפים באומץ לב ובהקרבה תוך שהם משליכים נפשם מנגד בניסיון לחבור למעוזים הנצורים ולחלץ את חבריהם שנפגעו במהלך הלחימה. הפלוגה פוצלה לשלושה כוחות כאשר כל כוח נלחם בבדידות על חייו ומנסה לבצע את משימתו. חלק מחיילי הפלוגה שלא נפגעו המשיכו בלחימה גם ביום שלמחרת עד שהמסגרת הפלוגתית הפסיקה להתקיים כתוצאה מהאבידות הכבדות. לפלוגה היו שמונה עשר הרוגים ושלושים ואחד פצועים, מרביתם פונו לבתי חולים.

אבל כעוף החול המשיכו חיילי הפלוגה להלחם, כבודדים תוך שהצטרפו לכוחות לוחמים אחרים בגזרה, מי לגדודי טנקים בגזרה, מי לסיירת שקד, מי לגדוד צנחנים מילואים, מי ליחידת חילוץ טייסים, מי לכוח של סיירת מטכ"ל. העיקר להמשיך להלחם ולהיות בחזית. במרבית המקרים ללא מפקדים שנהרגו ומתוך תחושה של שליחות שלא ניתנת להסבר".

עוד ממשיך ומספר דרורי: "פלוגה י' מגדוד 79 התחילה את המלחמה כפלוגה מגובשת, מאומנת ומוכנה לכל משימה. לוחמי הפלוגה השתתפו בקרבות הבלימה הקשים שבהם גם התפרקה הפלוגה. חיילים מהפלוגה לחמו במסגרות שונות במהלך כל ימי המלחמה. בגזרה הצפונית בניסיונות החילוץ של מוצב "בודפסט", ובניסיונות החילוץ של מעוזי התעלה "מילאנו", "כתובה" ו-"מפרקת". בגזרה המרכזית לחמו חייל הפלוגה בקרבות על פתיחת ציר "עכביש", בליל הפריצה ובקרבות לכיבוש ראש הגשר בצד המערבי של התעלה. בגזרה הדרומית השתתפו לוחמים מהפלוגה בבלימת המצרים ובהשמדת כוחותיהם לרבות המצור על ארמיה 3. לוחמים אחרים מהפלוגה השתתפו במסגרת יחידת החילוץ של חיל האוויר בחילוץ פצועים וגם בחילוץ טייסים שמטוסיהם נפגעו. עם תום המלחמה הוקמה הפלוגה מחדש. המ"פ יחיעם ששון הוא הקצין היחידי שהיה בפלוגה לפני המלחמה ואסף סביבו לאחר המלחמה לוחמים שהיו מפוזרים ביחידות רבות שונות במרחבי סיני. הפלוגה הייתה שותפה ללחימה בגדה המערבית של תעלת סואץ במסגרת מלחמת ההתשה, שהתנהלה אחרי המלחמה ובאחזקת הקו מול המצרים מערבית לפאיד".

מסכם ד"ר דרורי ומספר כי מאז נחשפו לפני שנים אחדות סיפורי הקרבות ההם בפני בני משפחות הלוחמים וחבריהם "אחד הנושאים שחוזרים על עצמם בכל מפגש עם המשפחות הוא רצונם שסיפור הפלוגה וסיפור נפילת יקיריהם לא ישכח".