"כך הבנקים עושקים את בעלי המשכנתאות"

הצ"ח של ח"כ שי חרמש (קדימה), שתאסור על בנקים וחברות גדולות לקבוע בחוזים אחידים רצפת מינימום להצמדה, עולה ביום ראשון הקרוב לועדת שרים לענייני חקיקה.

הצמדת חוזים אחידים למדדים כגון: מטבע זר, מדד המחירים לצרכן, מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים וכדומה, נעשתה על מנת לשמור על ערכה הריאלי של התחייבות כספית; אך שחקנים חזקים בשוק, כגון חברות גדולות, בנקים או קבלנים, רואים בהצמדה אפשרות נוספת לרווח.

בחוזים אחידים רבים, וביניהם חוזי משכנתאות, מופיע תנאי הקובע שער מזערי למדד אליו הצמידו (בדרך כלל בגובה המדד ביום חתימת החוזה); המשמעות היא, שאם המדד עולה גודל התשלומים החודשיים גדל אך, לעומת זאת, כשהמדד יורד גובה התשלומים החודשיים אינו קטן (על אף שכך נכון וראוי לעשות). 

סעיף קטן זה המסתתר בין עשרות דפי חוזה עולה לצרכנים לעיתים עשרות ואף מאות אלפי שקלים. כל זה בתוך חוזה אחיד, כדוגמת חוזי משכנתאות, שלצרכן הבודד אין כוח להתמקח, יכולת לשנות וברוב המקרים אף לא להבין את הלשון המשפטית המסובכת. 

להלן מספר דוגמאות:

ביום ראשון הקרוב תעלה לועדת שרים הצעת חוק של ח"כ שי חרמש (קדימה) הקובעת כי תנאי הקובע רצפת מינימום להצמדה הינו תנאי מקפח ולכן אסור להכניסו לחוזים אחידים. בכך, עתידה הצ"ח להגדיל את האיזון וההדדיות בין הספק הגדול והצרכן הבודד. 

ח"כ שי חרמש אמר "רווחי הבנקאים למשכנתאות אמור לבוא מהריבית שהן דורשים אך, כהרגלן, הם וחברות גדולות אחרות מצאו דרך נוספת לגזור קופונים על גבו של הלקוח. על ידי ניצול כוחן, חסר הפרופורציה אל מול הצרכן הקטן, מחייבים הבנקים למשכנתאות, קבלנים וחברות גדולות אחרות את הצרכנים לחתום על סעיף דרקוני שאין לו שום סיבה עסקית או כלכלית מעבר לרדיפת הבצע ובריונות של החזק על החלש.  בדיוק למטרות כאלו נוצר הפרלמנט – על מנת לתת כוח לאזרח הבודד. בכוונתי לקדם את הצעת החוק ולאסור על סעיפים כגון אלו בחוזים אחידים. אני מקווה ומאמין שאקבל את תמיכת הממשלה ולאחר מכן את תמיכת הכנסת".