הסופרת נעמי פרנקל הלכה בליל שבת לעולמה במרכז הרפואי "שיבא". הסופרת פרנקל בת 91 תובא למנוחות ביום שני בשעה 14:00 בבית העלמין בקיבוץ בית אלפא.
הסופרת נעמי פרנקל נולדה ב- 1918 בברלין – גרמניה, עלתה לישראל בשנת 1934. התחנכה בחוות הלימוד של רחל ינאית בן-צבי בירושלים, ומשם עברה לחברת הנוער בקיבוץ בית אלפא, והייתה שם חברה עד 1970.
ב-1956 קיבלה מלגה בינלאומית לחקור את הפאשיזם בגרמניה. למדה היסטוריה יהודית וקבלה באוניברסיטה העברית. ב-1969 גויסה לקומנדו הימי (שייטת 13), ושירתה בחיל הים שבע 7 שנים.
ב-1982 עברה לגור בקריית ארבע – חברון. ספרה "דודי ורעי" עובד לסרט טלוויזיה. הטרילוגיות "שאול ויוהנה" ו"רחלי והאישון" שודרו ברדיו. סיפוריה פורסמו בעיתונים ובכתבי עת. ספריה תורגמו לגרמנית.
הסופרת נעמי פרנקל, שלחה בשנת תשס"ו ברכה לתושבי עמונה לקראת טקס הנטיעות והנחת אבן הפינה ביישוב: "אני שייכת לאנשי עמונה, תומכת במאבק שלהם ורואה את עצמי כאחת מהם. אני מברכת אתכם בהנחת אבן הפינה לבתים שלכם. אם הורסים אז בונים מחדש".
לאחר רצח התינוקת שלהבת פס הי"ד בחברון כתבה הסופרת נעמי פרנקל "למרות הרצח המחריד, לא תכבה השלהבת. מיד לאחר הרצח המחריד, הופיע בטלוויזיה יוסי שריד, ומדבריו השתמע כי ההתנחלות בארץ ישראל היא תעתוע של הציונות. שריד איננו מקורי. לא אחת שמענו מפי אנשים מסוגו, לאחר מעשי רצח טרגיים, כי אילו לא היו שם היהודים, הם לא היו נרצחים. אם כך, יש לומר כי אלמלא שבו היהודים לארץ ישראל, הם לא היו נרצחים בה, וכלל לא היו צריכים להיאבק עליה", כתבה.
"שבנו לארצנו, ואנו חיים כאן בעיר אבותינו. הקמנו בה יישוב לתפארת. כבר שלושה דורות חיים בעירו של אברהם אבינו. שלהבת הקטנה, שנרצחה, היא נכדה של כולנו. ביום זה נושיט אצבע מאשימה לעבר האחראים להסכמי אוסלו, ונאמר: שלהבת היא קורבן אוסלו, הסכם שהכניס את היישוב היהודי למלכודת מוות. אנו מבכים את מותה של שלהבת הקטנה, ובטוחים כי לא תכבה השלהבת בלב כל אחד מאתנו", כתבה אז נעמי פרנקל ז"ל.