לפני שנים אחדות הובאה כאן בערוץ 7 עדות בלעדית ממנה הוברר כי בימים שלאחר רצח רבין הייתה הקלטת אותה צילם רוני קמפלר בידי השב"כ. זאת בניגוד לגרסה שהופצה בציבור כאילו קמפלר בחר לשמור את הקלטת במשך למעלה מחודש ללא כל סיבה ברורה, או כפי שניסה הוא עצמו לטעון שלא חשב שיש בה עניין רב. חיזוק לעדות זו שהובאה בערוץ 7 נתנה לכאורה בסוף השבוע מרית דנון, מזכירת ראשי הממשלה שמיר, רבין, פרס, ברק ושרון. זאת במסגרת ראיון מקיף שהעניקה לבן כספית ב'מעריב'.
במהלך הראיון תיארה דנון את הימים שלאחר רצח רבין והתנהלותו של פרס: "אני זוכרת אותנו כמה ימים אחרי הרצח, יושבים בחדר הקבינט וצופים בקלטת שמישהו צילם מהגג הסמוך...."
נזכיר כי קיומה של קלטת הסרט נחשף לציבור הישראלי רק בתאריך 18.12.95 דהיינו כחודש וחצי(!) לאחר מוצאי השבת בו נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. קלטת הרצח נמכרה אז לחברת החדשות של הערוץ השני תמורת מליון שקלים ושודרה יום לאחר מכן. רוני קמפלר, הצלם, סיפר באותה תקופה בראיונות לתקשורת כי עד לתאריך מכירתה של הקלטת שמר אותה מבלי לדווח לאיש על דבר קיומה.
מסתבר כי גם מדבריה של דנון עולה שהקלטת נצפתה (ככל הנראה שוב ושוב) על ידי צמרת הממשל בישראל, כמו גם על ידי מערכת הביטחון, ואגדת הקלטת שנשמרה ללא כל סיבה במצלמה של רוני קמפלר במשך חודש וחצי למרות שמדובר במסמך תיעודי בעל ערך היסטורי חסר תקדים, ולמרות סערת הרגשות הכללית של הציבור הישראלי, האגדה הזו שמישהו קיווה שנאמין לה הינה חסרת בסיס.
אמנם יוכל מי שירצה להסביר את דבריה של דנון על "כמה ימים אחרי הרצח" ככמה שבועות, אך כאשר מכלול הדברים מתייחס לימי כניסתו של פרס לתפקיד ראש הממשלה משתמע מהדברים שהם מתייחסים ליום או יומיים אחרי הרצח.
נזכיר כאן את העדות שהובאה כאן לפני שבע שנים היא עדותה של מ' (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), ששללה בתוקף כל תיאוריה קונספירטיבית סביב פרשת רצח רבין. כדי להבהיר את מקור עמדתה ולחזק את טיעוניה סיפרה שהיא ובעלה מצויים בקשרי ידידות אמיצים מאוד וארוכי שנים עם בעל תפקיד בכיר ביותר בצמרת שב"כ. ככזו, כך סיפרה אז, היא זוכרת כיצד זמן קצר מאוד לאחר הרצח ישבו היא ובעלה בביתו של אותו בכיר, ששב וצפה בקלטת הרצח שצילם רוני קמפלר שוב ושוב, "הוא התהלך כמו סהרורי, הלוך ושוב וחזר ואמר 'זה לא יכול להיות, זה לא יכול להיות" סיפרה.
את התנהגותו זו של הבכיר במהלכו של אותו מפגש ידידותי, ראתה מ' כהוכחה ברורה לכך שכל קשר לא קיים בין השב"כ לבין ביצוע הרצח עצמו. "אני מכירה את כל התיאוריות הללו, הכול שטויות", אמרה אז מ' והוסיפה "ראיתי בעיניים שלו כמה הוא מזועזע ממה שהוא רואה בקלטת".
בשלב זה של השיחה ביקשתי ממנה לזכור מתי בדיוק היה המפגש המדובר בינה לבין בכיר השב"כ בביתו, "בוודאי" ענתה מ' "יומיים שלושה לאחר הרצח", ענתה בנחרצות. ביקשתי ממנה להרהר שוב אם אכן מדובר ביומיים שלושה, מ' עמדה על דעתה שאכן, ללא ספק, זהו מרווח הזמן בו מדובר. כאן הזכרתי לה שרק לאחר למעלה מחודש נמסר לציבור הישראלי דבר קיומה של הקלטת בידיו של הצלם קמפלר.
מחשבה נוספת הביאה גם את מ' להבין שאכן היא עצמה בדבריה הוסיפה תהיה על מכלול התהיות המלוות את הפרשה. כאמור, כעת, בראיון שהעניקה מרית דנון לבן כספית, מתחזקת הקביעה לפיה לא בארון ביתו של רוני קמפלר המתינה הקלטת עד לפרסומה, אלא במכשירי הוידאו של מערכת הביטחון.