השינויים בגובה קצבאות הילדים במהלך השנים 1994 עד 2007 השפיעו על פריון הילודה בקרב נשים ערביות וחרדיות, אך לא השפיעו על הילודה של יהודיות לא-חרדיות ודרוזיות, כך עולה ממחקר חדש שנערך במשותף על ידי אסתר טולידנו וד"ר דניאל גוטליב ממינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי, ונעם זוסמן ורוני פריש מחטיבת המחקר בבנק ישראל.
מהמחקר עולה כי הענקת קצבת הילדים לילד הרביעי/השביעי בגובה 560/500 ש"ח לחודש (הקצבה הממוצעת בשנים 1994 עד 2004, במחירי 2007) הגדילה את פריון הילודה של ערביות ב-6 עד 7 אחוזים ושל חרדיות בכ-3 אחוזים; זאת, בהשוואה למצב שבו לא הייתה מוענקת להן כל קצבה. הענקת אותן קצבאות הגדילה את סך הילודה בישראל בכ-2 אחוזים.
המחקר מלמד שביטול מלא של קצבאות הילדים היה מביא לירידה בפריון הכולל של החרדיות בכ-0.2 ילד (ילד אחד פחות בכל משפחה חמישית) ושל בדואיות בדרום בכ-0.4 ילד (2 ילדים פחות בכל משפחה חמישית); והפריון הכולל של יהודיות לא-חרדיות ודרוזיות היה נותר ללא שינוי.
בתקופת המחקר נרשמה מגמת ירידה בילודה (למעט אצל יהודים לא-חרדים). הקיצוץ בקצבאות הילדים בשנים 2004 עד 2007 מסביר חלק משמעותי מהירידה בילודה בקרב נשים ערביות וחלק קטן מהירידה אצל נשים חרדיות.
עורכי המחקר מציינים כי ראוי לציין מספר הסתייגויות מהממצאים. ראשית, ייתכן שהשפעות של תהליכים מתמשכים ברכישת השכלה, בתחום החברתי, התרבותי, הדתי וכדומה הבשילו בתקופה הנחקרת והובילו לירידת פריון הילודה, מצאו ביטוי חלקי בלבד במשתנים המפקחים באמידות. שנית, המחקר נערך זמן קצר יחסית לאחר הקיצוץ בקצבאות הילדים, ולכן הפרטים התקשו להעריך אם מדובר בשינוי קבוע או חולף – בפרט על רקע השינויים התכופים בקצבאות הילדים בתקופה הנחקרת ולאחריה. לכן לא ברור אם הירידה בילודה במהלך השנים 2007-2004 תתמיד בטווח הארוך ותביא להפחתת הפריון השלם, או שהיא מבטאת – לפחות באופן חלקי – דחיית לידות (spacing).
כדי להעריך את ההשפעה הכוללת של קצבאות הילדים על העוני בטווח הארוך יש להתחשב במכלול גורמים: מחד גיסא, קצבאות הילדים מפחיתות באופן ישיר את העוני בטווח הקצר, ולפיכך גם מגדילות את כושר ההשתכרות העתידי של הילדים במשפחות העניות; מאידך, הענקת קצבאות עלולה להפחית את היצע העבודה של אימהות ולהגדיל את הילודה בקרב האוכלוסיות העניות; כך תפחת ההכנסה המשפחתית לנפש ויפגע כושר ההשתכרות העתידי של הילדים. מהמחקר עולה כי השפעת הקיצוץ בקצבאות הילדים על העוני בטווח הארוך, דרך צמצום הילודה, הייתה כנראה מתונה בלבד, והשפעתו דרך ערוצים אחרים דורשת מחקר נוסף.
עורכי המחקר מדגישים כי לגובה קצבאות הילדים יכולות להיות השלכות גם בתחומים נוספים כרווחת המשפחה, היצע העבודה של אימהות, אי-שוויון בהתחלקות הכנסות וכיוצא באלה.