שופטי בג"צ הורו היום (שלישי) לפתוח את כביש 443 לתנועת פלסטינים בעתירה שהגישו תושבי שישה כפרים פלסטיניים הסמוכים לכביש.
כביש 443 נסגר לתנועת כלי רכב פלסטיניים בשנת 2002, בעקבות המצב הביטחוני והתרחשות פיגועים לאורך תוואי הכביש. מאז ועד היום, סגור הכביש לתנועת כלי רכב פלסטיניים.
תושבי כפרים שונים הסמוכים לכביש 443 עתרו לבג"צ בבקשה כי בית המשפט יורה למשיבים, וביניהם שר הביטחון ומפקד כוחות צה"ל באזור, לאפשר תנועה חופשית של פלסטינים, ברכב וברגל, ב"כביש ביתוניא" ובכביש 443.
בית המשפט העליון קיבל את העתירה באופן חלקי. בדעת הרוב, אשר נכתבה על-ידי השופט עוזי פוגלמן, נקבע כי "על אף שהמפקד הצבאי מוסמך להטיל מגבלות תנועה מכוח חובתו לשמור על הסדר הציבורי והביטחון בצירי התנועה באזור יהודה ושומרון, ובכלל זה להבטיח את שלומם של הישראלים הנעים על הכביש, סמכותו אינה משתרעת עד כדי הטלת מגבלה קבועה ומוחלטת על תנועת כלי רכב פלסטיניים על הכביש. מאחר שבכך הופך הכביש, למעשה, לכביש המיועד לצורך תנועה "פנימית" ישראלית בלבד - בין מרכז הארץ לבין ירושלים - ואינו משרת את טובתה של האוכלוסייה המקומית, הגם שלצורך הקמתו הופקעו קרקעות מתושבי האזור.
השופטים ציינו כי "הסדר השולל באופן מוחלט תנועת פלסטיניים בכביש, חורג, בנסיבות המיוחדות של המקרה, מסמכותו של המפקד הצבאי ואינו עולה בקנה אחד עם כללי המשפט הבינלאומי שעניינם תפיסה לוחמתית".
השופט פוגלמן הוסיף וקבע כי "חרף קיומו של ציר חלופי לתנועת פלסטיניים באזור, הדרה מוחלטת של תושבי האזור מכביש שנועד לשרתם, איננה מאזנת כראוי בין זכויותיהם של התושבים הפלסטינים כ"תושבים מוגנים" לבין צרכי הביטחון - בשים לב לקיומם של אמצעי ביטחון חלופיים - ועל כן אינה מידתית".
בהתייחס למעבר ביתוניא, נקבע כי ההחלטה לסגור את המעבר לתנועת תושבים פלסטיניים (להבדיל מהעברת סחורות) הינה בבחינת עניין ביטחוני מובהק, המצוי בגדר שיקול דעתו של המפקד הצבאי ואינה מצדיקה את התערבות בית המשפט.
בית המשפט אף לא ראה להתערב בקביעת המפקד הצבאי בדבר הסיכון הנשקף מתנועה בלתי מבוקרת על הכביש. השופט פוגלמן הדגיש כי אין בפסק הדין משום קביעת הסדרי הביטחון העתידיים, ואלה ייקבעו על-ידי המפקד הצבאי, באופן שיוכל לספק הגנה לתושבים הישראליים המשתמשים בכביש. פסק הדין ייכנס לתוקף בחלוף חמישה חודשים ממועד נתינתו, כדי לאפשר למפקד הצבאי לקבוע את סידורי הביטחון הנדרשים.
השופט אדמונד לוי סבר מנגד כי "המפקד הצבאי פעל בגדרי סמכותו כשהחליט לסגור את הכביש לתנועת פלסטינים בעקבות פיגועי הטרור הקשים שבהם נרצחו ישראלים בכביש ובסביבתו. עם זאת, קבע השופט לוי כי יש לבחון את הצעדים הביטחוניים ומידתם על-פי הנסיבות העדכניות, ובנסיבות הקיימות של רגיעה ביטחונית – סגירה מוחלטת של הכביש, באורח קבע, אינה פעולה מידתית.
עוד ציין כי "מאחר שהוכח, שהמפקד הצבאי בעצמו סבר כי יש להימנע מסגירה מוחלטת וביקש למצוא פתרון מידתי יותר, לא היה מקום, להשקפת השופט לוי, ליתן צו מוחלט בעתירה זו, ומוטב היה לאפשר למפקד הצבאי להציע פתרון ראוי.
הנשיאה ביניש הצטרפה לפסק-דינו של השופט פוגלמן, על נימוקיו - הן לעניין היעדר הסמכות והן לעניין המידתיות - והדגישה כי למעשה מסכימים שלושת שופטי ההרכב כי הסגירה הגורפת של כביש 443 לתנועת פלסטינים אינה מידתית כיום, וכי יש למצוא פיתרון חלופי לאבטחת הנוסעים בכביש.
הפורום המשפטי למען א"י מותח ביקורת על הכרעת בג"צ. לדברי נחי אייל, מנכ"ל הפורום, "לא יתכן ששופטים יטלו לעצמם הזכות ליטול אחריות על בטחון אזרחי ישראל מבלי שהוכשרו לכך ומבלי שקיבלו כל סמכות לכך".
"חבל שבג"צ לא למד לקח מבקבוק התבערה ששרף נערה השבוע בכביש לנגוהות, כביש שנפתח לפלשתינים בעקבות החלטת בג"צ", הוסיף אייל.
הפורום המשפטי פונה למחלקת הבג"צים בפרקליטות בדרישה לתבוע דיון נוסף בהרכב רחב יותר על מנת להפוך את ההחלטה שמסכנת חיי אזרחי ישראל, כפי שסבר השופט אדמונד לוי.