
מכללת אורות ישראל הוציאה לאחרונה ספר "הכיפה והכומתה" ובו מתפרסם מחקר שעוסק בהשתלבותם של בנות דתיות בשרות צבאי.
אחד מכותבי המחקר ד"ר משה סטופל ממכללת שאנן אומר בראיון לערוץ 7 כי המחקר מגלה שלמרות חוסר שיתוף פעולה בין בתי הספר למערכת הצבאית הבנות מחליטות בסופו של דבר באופן עצמאי, "כיום בנות שמסיימות את בתי הספר הממלכתיים דתיים כפופות למינהל החינוך הדתי שמקבל את הרבנות כסמכות העליונה שלו, ולכן מנהל החינוך הדתי מתנגד לשרות צבאי ומונע מידע מהתלמידות מידע אודות האפשרויות הפתוחות בפניהן בצבא, אני כמנהל בית ספר לשעבר לא יכולתי לספק אינפורמציה לתלמידותיי בנוגע לאפשרות של שרות צבאי".
לדבריו המחקר התבסס על נתונים מלפני הגרוש מגוש קטיף, "על פי הנתונים בין 20 ל 25 אחוזים מכלל בוגרות החינוך הדתי התגייסו לצה"ל, אין לנו מושג האם הנתונים פחתו בעקבות הגרוש, אבל אין ספק שבנות בוגרות החינוך הממלכתי דתי חדורות מוטיבציה לתרום למדינה".
ד"ר סטופל משוכנע כי כיום יש אפשרויות רבות שפתוחות בפני הבנות הדתיות, "בשנים האחרונות קמו מדרשות שמקיימות הכנה לצה"ל עם חיזוק דתי ואין ספק שזה מאוד תורם, גם צה"ל מבין שכדאי להשקיע בבנות הדתיות ולמרות זאת יש קושי גדול כי הרבנות הראשית אסרה שרות בצה"ל".
הוא מציין כי בנות רבות קיבלו התרים הלכתיים ספציפיים שהתירו להם להתגייס לצבא, "על פי המחקר, 43 אחוזים מתוך הבנות הדתיות שהתגייסו לצה"ל קיבלו היתר על בסיס אישי מרבנים, 57 אחוזים לא קיבלו היתר למרות שניסו לפנות לרב, מדובר בפניה לרבנים הן מהקהילה בבית והן מבית הספר, בדרך כלל מדובר בהיתר שמותנה בכך שהבת תמשיך ללבוש חצאית ולא תישא נשק תנאי שמתקיים בתפקיד של מורה חיילת".
