על פי מדד מלחמה והשלום שפורסם בתחילת השנה האזרחית נראה כי יש הסכמה בין מצביעי השמאל (מרצ) ובין מצביעי מפלגות הימין הדתיות – הבית היהודי והאיחוד הלאומי – כי הממשלה אינה מתפקדת כראוי בתחום הביטחון. מצביעי כל שאר המפלגות מרוצים הרבה יותר מתפקוד הממשלה בתחום זה. לעומת זאת בתחום החברתי – יש קונצנסוס בקרב מצביעי כל המפלגות כי הממשלה אינה מתפקדת כראוי. יש לציין, כי קונצנסוס כזה מצאו עורכת המחקר מאוניברסיטת תל אביב, גם בקרב כל קבוצות ההכנסה: 60% בקרב בעלי ההכנסה הנמוכה מן הממוצע, 55% בקרב בעלי הכנסה דומה לממוצע ו- 61% בקרב בעלי ההכנסה הגבוהה מן הממוצע.
בהקשר הבטחוני מעניינת במיוחד היא ההערכה לגבי האחריות למצב העניינים. החוקרים שאלו "על פי הסיכום של ראש אמ"ן, שנת 2009 הייתה שנה שקטה ביותר במובן הביטחוני. יש הטוענים כי השקט היה תוצאה של פעילות כוחות הביטחון של ישראל ויש הטוענים כי הוא היה תוצאה של החלטת ההנהגה הפלסטינית להפחית בשלב זה את השימוש באלימות. מי לדעתך תרם יותר?". בעוד שבציבור היהודי יש רוב ברור ( 54% ) לסבורים כי פעילות כוחות הבטחון של ישראל היא הסיבה לשקט, בציבור הערבי ההערכה השכיחה ( 49% ) היא כי השקט הוא תוצאה של החלטה של ההנהגה הפלסטינית להפחית את האלימות.
כשמדובר בתחזיות לשנה הבאה בתחום הבטחוני, רוב ברור – 57% - בציבור היהודי מעריך כי המצב יישאר כמו שהוא, 19% מעריכים כי תהיה התקדמות משמעותית בשחות שלום, ורק 13% צופים סיבוב נוסף של מאבק אלים בין ישראל לפלסטינים ( 11% אינם יודעים). בציבור הערביהתפלגות התחזיות דומה מאוד, אם כי שיעור האופטימיים המאמינים כי תהיה התקדמות במשא ומתן לשלום הוא גבוה יותר – 35%.
שוני רב בעמדות בין הציבור היהודי לערבי מצאו החוקרים בשאלה בנוגע להחלטתה של הממשלה שלא לקבל את הצעת החמאס באשר לתנאי שחרורו של גלעד שליט. בתשובה לשאלה "על פי דיווחי התקשורת, ממשלת ישראל לא הסכימה לקבל את ההצעה האחרונה של החמאס בעניין גלעד שליט כיוון שהיא כוללת, בין השאר, את שחרורם של המחבלים ה'כבדים' ביותר - 53% בטוחים או חושבים שהממשלה נהגה נכון, וכשליש בלבד ( 35.5% ) השיבו כי הם חושבים או בטוחים שהיא נהגה לא נכון ( 11.5% לא ידעו).
העמדה הנוכחית של הציבור היהודי שונה מהותית מהעמדה שהיתה שכיחה במהלך השנים האחרונות, אז רוב גדול תמך בשחרורו של שליט גם במחיר שחרורם של מחבלים "עם דם על הידיים". נראה שככל ששעת ההכרעה הולכת ומתקרבת, הציבור נוטה לסמוך על החלטות הממשלה בסוגיה כאובה זו.
לעומת זאת העמדה השכיחה בציבור הערבי היתה כי הממשלה טעתה – 57% , ורק 20% סבר כי היא צדקה. פילוח התשובות בציבור היהודי על פי מין המשיבים העלה כי בעוד שרוב ( 54% ) בין הגברים תמכו בהחלטת הממשלה, בקרב נשים היה שוויון בין מי סברו שהממשלה צדקה ( 41%) לבין מי שסברו שהיא טעתה ( 41% ) בכך שדחתה את הצעת החמאס.
תמיכת הציבור היהודי במדיניות הממשלה בתחום הביטחון באה לידי ביטוי גם בהקשר לפסיקתו של ביהמ"ש העליון בעניין פתיחתו של כביש 443 לירושלים. רוב גדול בציבור היהודי ( 63% ) מצדד בטענה שיש לשמור על המצב הנוכחי, כלומר לשמור את הכביש פתוח לנסיעה רק לישראלים, כיוון שהפתיחה תאפשר, על פי תפיסת הרוב, ביצוע פיגועים. רק מיעוט של 30% תומך בהחלטת בג"צ הקובעת שיש בכך אפליה על פי כללי המשפט הבינלאומי, ולכן יש לפתוח אותו גם לפלסטינים הגרים בסמוך לכביש לאחר שייעשו סידורים להבטחת הנוסעים הישראלים. פילוח התשובות על פי הצבעה לכנסת בבחירות 2009 מראה כי רק בקרב מצביעי מרצ 100% ) ומצביעי עבודה ( 54% ) יש רוב למצדדים בעמדת בג"צ בקרב מצביעי כל שאר המפלגות יש רוב נגד פסיקה זו. כצפוי, בציבור הערבי יש רוב מכריע, 83% בזכות החלטת בג"צ לפתוח את כביש 443 לנסיעת פלסטינים.