האם יש לימין תכנית להציע מול תכנית שתי מדינות לשני עמים אותה מקדם השמאל בתיווכו של נתניהו? ביקשנו מחבר הכנסת ד"ר מיכאל בן ארי מהאיחוד הלאומי לדון בסוגיה הזו, ומסתבר שגם לו יש מה לומר, גם אם מדובר בהליך מורכב יותר שקצת קשה לתמצת אותו בסיסמא קליטה.
"ראש הממשלה שוכנע על ידי הספין של השמאל שבכמות כזו של ערבים ביהודה ושומרון אי אפשר להחיל ריבונות יהודית. זו תעמולה זולה שמסכנת את הגליל והנגב, ויש לומר זאת בבירור", אומר בן ארי הסבור כי פרט נוסף יש לומר בבירור ובקול רם והוא היות ערביי יו"ש מהגרים שהגיעו לארץ ישראל מארצות ערב.
לטעמו עובדת קיומם של מיליון וחצי או שני מיליון ערבים ביו"ש אינה העילה האמיתית לרצון בשמאל להתנתק מחבלי ארץ אלו. "הסיבה היא העול הרוחני שבמקומות האלה. זה מזכיר להם את העבר. הם רוצים להיות ישראליים ולא יהודים. כך סבור השמאל הרדיקאלי. פן נוסף הוא החוק הבינלאומי, ואכן יש בעיה, אבל כאשר יש בעיה היא לא אמורה להיפתר בצורה כזו. אם יש ילד בעייתי זורקים אותו מהבית? לא. משאירים אותו ומתמודדים עם הבעיה. אם אנחנו יודעים שמדובר בזכות אבות נוכל להודות שיש גם בעיה ויש לפתור אותה".
כמענה לבעיה זו סבור בן ארי כי על המדינה להשקיע משאבים רבים בכיוונים אחרים מאלה שבהם השקיעה עד כה. "אם המדינה הייתה משקיעה את כל אותן השקעות מדיניות שהשקיעה עד כה באפיקים אחרים של חיזוק העם היהודי בארצו ובתפוצות היינו מצמצמים את היקף האוכלוסייה הערבית. אם היינו מגבירים את הפיקוח ומבהירים שהארץ הזו אינה גן עדן לפשיעה הם היו בוחרים מקום אחר. אפשר גם לעודד הגירה של מי שמעוניין בכך או מי שאינו מזדהה עם המדינה, ולעשות זאת כמפעל לאומי כשם שבמפעל לאומי קלטנו מיליון וחצי בני אדם. את מי שמוכן לקבל את זהות המדינה - נשאיר, אבל את זה יש לעגן בחוק", אומר בן ארי ומוסיף קביעה ולפיה אם תחדל ההנהגה בישראל מלדבר שוב ושוב על הקמת מדינה אחרת בתוככי ישראל הדברים יובנו גם בצד השני, שיתייאש מהרעיון הזה שלפי שעה מפיח בו תקווה ודחיפה לפעילותו האנטי ישראלית.
במקביל סבור בן ארי כי על המדינה להגביר עליה כיעד לאומי ואף לעודד ילודה כיעד דומה. "אנחנו לקראת התכלות", הוא אומר בהתייחסו לשיעור הילודה באוכלוסייה החילונית.
באשר לאפשרות למתן זכות הצבעה ליהודי התפוצות כחלק מהמאבק הדמוגראפי אומר בן ארי כי יש לשקול אפשרות זו, אך יש לערוך הפרדה בין הצבעה על הסוגיות הלאומיות הנוגעות לנכסיו הנצחיים של עם ישראל לבין סוגיות כמיסוי, רימזור, ארנונה ועוד, שבהן לא ניתן לאפשר ליהודי העולם להכריע עבור יושבי הארץ.