לתקן את העוול שנעשה לשפה המרוקאית

בימים אלה יוצא לאור מילון למרוקאית היהודית. המחבר מקווה לעשות כבוד לשפה שבמשך שנים "נעשה לה עוון כשלא הוצגה ביופיה".

שמעון כהן , י' בשבט תש"ע



טוען....

לאחר שנתיים של עבודה הוציא מרדכי חנונה את המילון הראשון למרוקאית יהודית. המיליון מכיל בתוכו כעשרת אלפים מילים, ניבים, פתגמים וצירופי לשון מהערבית היהודית של יהודי מרוקו ותרגומיהם לעברית.

ביומן ערוץ 7 סיפר חנונה, שתחום התמחותו הוא בכלל מחשבים ומתמטיקה, על ייחודיותה של השפה שאיפיינה את יהודי מרוקו ולתוכה שורבבו מילים וצירופי לשון מאיטלקית, צרפתית, עברית ואנגלית זאת לבד מהשפות העתיקות אכדית ואוגריתית.

חנונה מוצא ערך מיוחד בהנצחתה של שפה שביטאה את ייחודיותה של הקהילה היהודית על צרכיה, התבדלותה מסובביה ותרבותה הייחודית. הוא מספר כיצד במרוצת השנים מאז הגיעה הקהילה היהודית למרוקו, עוד בימי סוף תקופת בית ראשון ועד ימינו אלה, ימים בהם התגלגלה השפה והתגבשה תוך שילוב השפות השונות והצרכים הייחודיים של קהילה יהודית על חגיה, מועדיה ומנהגיה.

"זו יצירה ספרותית שנוצרה עם השנים, יצירה ששמרה את העברית העתיקה", הוא אומר ומדגים בביטוי 'מערה' המתייחס לבית קברות. הוא מזכיר כי בעוד ביטוי זה תאם את המציאות בתקופת המשנה והשתנה בעברית המדוברת, הייתה זו דווקא העברית המרוקאית ששימרה אותו ככזה.

"נעשה עוול לשפה הזו שהתייחסו אליה כוולגרית ולא כפיוטית כפי שהיא", אומר חנונה ומתוודה ש"כילד התכחשתי אליה, והיום אני מבין את היופי שלה. הגיע הזמן להכיר אותה. זו הייתה יצירה עממית. יצירה שהעם הוא שיצר אותה".

ומי ירכוש את המילון שלו. לא האקדמיה, הוא אומר ומרעיף דברי שבח על מחקריה בתחום השפה, מחקרים אותם הוא מגדיר כ"עבודת קודש". לטעמו הציבור הרחב הוא יהיה זה שימצא עניין בשפה ובמורשת העתיקה הגדושה בסיפורים ובשורשים.