יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין (ליכוד), הגיש היום הצעת חוק המוציאה את סמכות מינוי הרשמים מידי נשיאת בית המשפט העליון באופן שהמינוי, בדומה למינויים של שופטים, יעשה על ידי הוועדה לבחירת שופטים.
החוק המוצע בא להסדיר את הליכי מינוי הרשמים באופן דומה לזה הקבוע ביחס לשופטים, נוכח היותו של תפקיד הרשם תפקיד שיפוטי לכל דבר, ונוכח הסמכויות הרחבות המופקדות בידי הרשמים. הצעת החוק באה להבטיח כי הליכי המינויים ייעשו לאחר בחינה ודיונים מתאימים, תוך שמיעת מגוון דעות ויצירת מנגנון שיבטיח גיוון של המינויים והקפדה יתרה במהלך תהליך המינוי.
תפקידם של הרשמים בבתי המשפט הינו תפקיד הנושא אופי שיפוטי מלא. יתרה מכך, לרשמים בבתי המשפט הוקנו סמכויות רבות ורחבות, אשר יש בהן כדי להשפיע השפעה של ממש, ולעיתים אף השפעה מכרעת, על תוצאתו של ההליך המשפטי כולו. בין תפקידים אלה ניתן למנות מתן פסק דין בהיעדר הגנה (ס' 86 לחוק בתי המשפט), מתן פסק דין מוסכם וקביעת הוצאות בספק דין כזה (ס' 87 לחוק האמור), מחיקת תובענה מחמת חוסר מעש (ס' 88 לחוק האמור) ומתן צו עיקול זמני (ס' 98 לחוק האמור). בד בבד, ממלאים הרשמים גם את התפקיד החשוב של רשם ההוצאה לפועל, תפקיד במסגרתו פוסקים הרשמים מדי יום בהליכים רבים במסגרת תיקי ההוצאה לפועל, ובמקרים לא מעטים קובעים בכך את גורלם ועתידם של חייבים וזוכים כאחד. עוד יצוין, כי הרשמים, המהווים כבר חלק מהמערכת, נהנים בשל כך לא אחת מיתרון על פני מועמדים אחרים בבואם להתמנות כשופטים.
חרף תפקידם החשוב וסמכויותיהם הרחבות של הרשמים, כמו גם סיכוייהם המוגברים להתמנות לאחר מכן כשופטים, מינויים נעשה עד היום על ידי נשיא בית המשפט העליון לבדו. מינוי הרשם מחייב אמנם גם אישור של שר המשפטים, אולם שר המשפטים אינו רשאי ליזום מינוי, באופן המותיר הלכה למעשה את הסמכות למינוי הרשמים כולם בידיו של אדם אחד. זאת ועוד, הליך המינוי הקיים בחוק אינו מאפשר קיום דיון של ממש במינויים ואינו מבטיח קיום ראיונות עמם, וזאת בניגוד להליכים המתקיימים ביחס לשופטים בוועדה לבחירת שופטים.
ח"כ לוין אמר כי "אין אח ורע בשירות הציבורי לכך שמינוי לתפקיד בעל סמכות כה נרחבת כפי שיש לרשם מתבצע ללא ועדת מינויים ומופקד למעשה בידיו של אדם אחד בלבד. ראוי כי מינוי אנשים לתפקיד בעל סמכויות כה רבות הנושא אופי שיפוטי, יעשה בשקיפות ראויה ותוך שיתוף נציגי הציבור החברים בוועדה לבחירת שופטים."