ביום חמישי האחרון הובא יגאל עמיר לבית המשפט לדיון בדרישת המדינה להארכת תנאי בידודו לחצי שנה נוספת. מול פני העיתונאים שהתגודדו במקום טען שהדרישה אינה מבוססת, והעומדת מאחוריה היא אך ורק נקמנות אישית כלפיו. ביומן ערוץ 7 שוחחה רעייתו לריסה והסבירה את דבריו.
בראשית דבריה ציינה לריסה עמיר כי לא בעלה הוא שביקש את השינוי בתנאי מעצרו, אלא המדינה היא המבקשת זאת אחת לחצי שנה, שכן החוק אוסר על אחזקתו של אסיר בתנאי בידוד במשך תקופה ארוכה יותר. עד כה היה מובא יגאל עמיר בפני שופט, השב"ס היה מציג את דרישותיו, עמיר היה נשאל אם הוא מסכים, תשובתו שלא - לא הייתה מתקבלת, והוא היה נשלח לחצי שנה נוספת באותם תנאים. "עד שלפני חצי שנה השופט, יצחק כהן, הציע שיגאל ישתמש בפרקליט של הסנגוריה", מספרת עמיר.
בדיון האחרון הציג פרקליטו את טענותיו ולפיהן אין כל סיבה ממשית להמשך ההפרדה בה הוא מצוי וכעת על המדינה להוכיח שאכן יש עילה לדברים, "ההפרדה לא נחשבת לענישה אלא לאמצעי אחרון שבו המערכת נוקטת כדי לשמור על ביטחון האסיר או על ביטחון המדינה" היא אומרת ומציינת כי במרוצת השנים השתנתה בכל פעם הסיבה שבשלה דרשה המדינה את המשך בידודו. "בהתחלה טענו שיש סיכון לבריחה, אחר כך סכנה עבורו, אחר כך ביטחון המדינה. היה פעם שסיפרו שהוא הציע לקצין משטרה מאה אלף דולר אם יארגן לו בריחה. זו הרי בדיחה..."
במהלך הדיון האחרון השיב נציג השב"ס לשאלות פרקליטו של עמיר וקבע שבכל שנה קיים חשש שיפגעו ביגאל עמיר סביב יום השנה לרצח רבין. לריסה מספרת שהשופט תהה אם מסיבה זו מתכוון השב"ס להותיר אותו לצמיתות בבידוד שכן בכל שנה ושנה יש יום שנה לרצח רבין. כעת צריכה המדינה להשיב לטענות. לדברי לריסה עמיר, השופט דוד חשין השרה באולם בית המשפט תחושה שהוא, בניגוד לרבים מקודמיו, אינו נתון ללחצים של אנשי תקשורת ואולי אף פוליטיקאים, ובניגוד לקודמיו התייחס לדברים באופן ענייני. היא סיפרה שבעבר חששו שופטים לפתוח את הסוגיה מעבר למינימום ההכרחי, ולא נתנו לבעלה פתחון פה להציג את עמדתו.
ובאשר לשאלה נוספת הטורדת לא מעטים בישראל – מדוע, למרות הסתירות והתמיהות העולות שוב ושוב בגרסה הרשמית של רצח רבין לא דורשים עמיר ומשפחתו משפט חוזר? – לריסה קובעת כי המציאות הנוכחית היא שהיא והמשפחה אינם יכולים לעשות דבר לקידום דרישה זו. "יגאל לא מכחיש שיש סתירות ושאלות עם הגרסה הרשמית. כולם יודעים שהוא לא מכחיש שיש סתירות, אבל זה תיק מאוד כבד שאי אפשר לקדם אותו בלי גיבוי ציבורי. אני רואה איזה מלחמות צריך לנהל רק בשביל זכויות מינימאליות של אסיר כמו יציאה מבידוד, אז לדרוש משפט חוזר אפשר לדרוש - אבל זה לא יעזור".
עוד היא מספרת שלאחר חשיפת צילום הרנטגן ובו שלוש יריות והסרט שהוקרן על הפרשה בערוץ 2, ביקשה במשך עשרה חודשים למצוא עורך דין שיסכים לקחת על עצמו את התיק וידרוש משפט חוזר - אך איש לא הסכים. "זה צריך להיות עורך דין בעל שם שיהיה מוכן להסתכן כי הרי יציגו אותו כלא שפוי ויתקפו אותו על זה, ועלות של תיק כזה היא גבוהה. צריך להביא מומחים מחו"ל שיאשרו את הסתירות מבחינה בליסטית, רפואית וכו'... לא מקובל שעורך דין ייקח תיק כזה בהתנדבות".
"אנחנו במצב פרדוקסאלי שיש כל כך הרבה אנשים שחושבים שיש בעיה, אבל אף אחד לא מוכן להרים את העניין הזה", אומרת עמיר.