חבר הכנסת אחמד טיבי תקף את זכר עולי הגרדום והגדיר אותם טרוריסטים. באופן תמוה נאלמו חברי הכנסת ואישי הציבור ולא ידעו מה להשיב לו – לכאורה אין הבדל – כאן ירו וכאן ירו, כאן טרור וכאן טרור.
האלם הזה שאחז בנבחרי הציבור שלנו, השיתוק הזה מול התרסתו של אחמד טיבי נובעת מעיוות מוסרי פנימי רוחני של יהודים בארץ הזו שאימצו לעצמם את התפיסה המערבית על חשיבות השוויון בין כלל האזרחים.
תפיסת הנורמה הזו של שוויון בין יהודים לערבים בארץ ישראל היא המשתקת אותנו כשאחמד טיבי מוכיח מההשוואה בין עולי הגרדום הקדושים לבין מחבלים פלשתינים מתאבדים, הנורמה המערבית הזו אינה מאפשרת לנו לענות לו.
זו גם הסיבה לכך שעם ישראל חש צורך לכופף ראשו גם כאשר יהודי מעז להרים ראש ולהגיב למתקפות פורעים ערבים. זו הסיבה שבגללה כחמישה עשר יהודים כלואים ומרצים עונשים כבדים ואיש מנבחרי הציבור שלנו לא מוצא לנכון לתבוע את שחרורם כחלק ממחווה כזו או אחרת לרגל חגי היהודים. זאת בה בשעה שגלים גלים של אסירים פלשתיניים, פושעים ומחבלים, משתחררים כמחווה לרגל חגיהם. מה קרה? לנו אין חגים?
איש לא מדבר. התרגלנו להוריד את הראש ולשמור על השקט.
(שמואל מידד הוא יו"ר עמותת 'חוננו' המסייעת לאסירים היהודיים ובני משפחותיהם)