ארגוני המקדש עתרו לבג"ץ נגד משטרת ישראל בדרישה לאפשר להם להקריב קורבן פסח בערב פסח על הרמה המוגבהת בהר הבית מזרחית ל"כיפת השלשלת" ו"כיפת הסלע", בכפוף להסדרי אבטחה וביטחון. "מצוות קרבן הפסח היא מצוות "עשה" מהתורה, שהעונש על אי-קיומה הוא "כרת", והיא ניתנת לקיום אך ורק בהר הבית ובערב פסח", כתבו העותרים.
כמו כן דורשים העותרים לקבל הסבר "מדוע לא יורו למשטרת ישראל להימנע מאפלייה שיטתית של יהודים לרעה ביחס למוסלמים בימים בהם מתבצעות הפרות סדר והתפרעויות של מוסלמים באזור הר הבית ובסביבתו, או אז המשטרה אוסרת על כניסת יהודים ובני דתות אחרות להר הבית, ומתירה כניסה למוסלמים בלבד".
"בזאת נותנת משטרת ישראל "פרס למתפרעים" ומעודדת אותם להתפרעויות והפרות סדר אלימות מחד, ומפלה לרעה יהודים ובני דתות אחרות תוך דריסת זכויות האדם הבסיסיות שלהם – חופש התנועה וחופש הפולחן, מאידך. יתרה מזאת - בכך שולחת ממשלת ישראל מסר כי האלימות משתלמת, ובאמצעות השימוש באלימות וטרור ניתן להשיג השגים פוליטיים ודתיים, על כל המשתמע מכך", כתבו העותרים.
בתום העתירה כותב העורך דין אביעד ויסולי: ישעיהו הנביא התנבא על הר הבית ואמר: "ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה: אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה: ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה." (ישעיהו א כו – כז). "ציון", שורשה ומקורה של ה"ציונות", "התנועה הציונית", "חיבת ציון" ושיבת ציון" היא מקום המקדש על הר הבית. מכל הנימוקים שתוארו ופורטו לעיל אין כיום כל סיבה, צידוק או מניעה, ולהיפך – קיימת מצווה דתית, וחובה חוקית וחוקתית מובהקת לאפשר למבקשים ולכל יהודי לקיים את מצוות היסוד של התורה – קרבן הפסח בהר הבית. אותה מצווה שאי קיומה עונשו "כרת" – קרי סכנת חיים ליהודי ולמשפחתו.