התביעה טענה כי ביום 17/2/06 סמוך לשעה 14:30 השתתף הנאשם בהתקהלות אסורה ליד ביתו של האלוף יאיר נווה בגבעת שמואל, ומשהתבקש על ידי קצין המשטרה רונן יפת לעזוב את המקום מספר פעמים, סרב הנאשם לבקשת הקצין והמשיך להפגין יחד עם האחרים. בהמשך טוענת התביעה כי הנאשם הפריע לשוטר קופמן מרדכי במילוי תפקידו בכך שלא נענה למספר בקשות לחדול לצלמו באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו.
גרטל מצידו מסר בהודעתו במשטרה כי צילם והקליט את האירועים כיוון שחשש מפרובוקציה. בצד השני התארגנה קבוצת חברים של האלוף שגלשה לכביש והפריע לתנועה. בשלב מסויים קצין משטרה הכריז על ההתקהלות כהתקהלות אסורה וביקש מהם להתפזר. גרטל הפנה אותו לבג"צ בעניינו של פעיל הימין איתמר בן גביר וציין כי משמרת מחאה שקטה היא מותרת. הוא המשיך להתווכח עם הקצין שהחליט לעכב אותו לחקירה.
בתחנה הוא התבקש שלא לצלם את השוטרים ובשלב מסויים נטען כי הוא מצלם מסמכים סודיים ונעצר ע"י השוטרים שהיו במקום. הנאשם הכחיש מכל וכל כי צילם את השוטר קופרמן. בחקירתו מסר גרטל כי ברגע שביקשו ממנו שלא לצלם הוא ניסה לכבות את המכשיר, אך השוטר חטף את המכשיר מידיו. בדיקת התמונות שבמכשיר הוכיחה כי הוא דובר אמת ולא צילם את השוטר קופרמן .
המשטרה ניסתה לאחר המעצר להעליל על גרטל האשמות שקר שיביאו את בית המשפט להחמיר את עונשו. לערוץ 7 נודע כי גרטל, שהמתין בחדר החקירות, הופתע לשמוע להפתעתו מהשוטרים כי ניסה לצלם מסמכים סודיים במשרד עצמו אך לאחר שהתגלו "חורים" בהאשמות החליטו השוטרים להאשימו ב"צילום שוטר".
השופט בארי הזכיר בהכרעת הדין כי בעבר קבע בית המשפט כי יש לאזן בין זכותם לפרטיות של בני משפחה של עובד הציבור לבין הזכות לאסיפת מחאה. לכן כשמדובר באסיפה ליד ביתו של איש ציבור מותר להטיל הגבלות על מספר המפגינים ועל המרחק בינם לבין מעונו הפרטי של איש ציבור.
"במקרה זה עמדו המפגינים מול ביתו של האלוף נווה במגבלות ובאיזונים הדרושים בעת משמרת מחאה סמוך לביתו של עובד ציבור. הגעתי לידי מסקנה ומקרה זה נוכח הנסיבות הכוללות שלו לא להצדיק הגשת כתב אישום. גם אם הייתה הפרה טכנית של החוק במובן של אי הענות מיידית מצד הנאשם לעזוב את המקום, ההפרה הטכנית הזו היא בגדר זוטי דברים", כתב השופט.