גם זו דרך לבנות את הכלכלה הפלשתינית. בעוד סלאם פאייד מקפיד להשתתף בכל הילולת שריפת סחורה ישראלית ואנשי ממשלו מקפידים להשית חוקים שכל תכליתם החרמת ציוד וסחורה ישראלית במגמה לפגוע בכלכלה הישראלית, אותו פאייד עצמו ואותו ממשל פלשתיני זוכה לשבחים על הישגים ויציבות שמתברר נובעת לא פעם בזכות... ישראל.
להלן דוגמא אחת מיני רבות לאופן בו מסייעת ישראל מדי שבוע לניפוח האוצר הפלשתיני:
על פי נתוני משרד התיירות הפלסטינאי מידי שבוע מגיעים כ 80,000 מערביי ישראל לשטחי הרש"פ לבצע קניות. בממוצע העריך גורם בפיקוד מרכז בראיון ל'מעריב' לפני ימים אחדים כי הם משאירים שם בין 500 ש"ח ל 1000 ש"ח לכל קנייה.
משמעות הדברים היא שגם אם נתייחס למספר 500 ש"ח (הנמוך יותר) כאל שווי קנייה ממוצעת - המשמעות היא קניות בסדר גודל של 40 מיליון ש"ח בשבוע (165 מיליון ש"ח בחודש) או במילים אחרות : היקף רכישות של ערביי ישראל ברש"פ בהיקף מינימלי שנתי של שני מיליארד שקלים ומעלה.
כלכלן עמו שוחחנו בנושא מדגיש ומציין כי סכום זה מעניק לרש"פ עצמה סכום של כ-300 מיליון ש"ח עד 600 מיליון ₪ במע"מ ובמס המיוחד על דלק. סכום זה, לו היה מדובר בסחורה שנרכשת בישראל, היה מגיע לאוצר הישראלי, אך כיוון שהוא מבוצע מול סוחרי הרש"פ הרי שהוא נשאר בידי הרש"פ.
זאת בניגוד גמור לעקרון המנחה את הטלת מע"מ בעולם כולו: המע"מ חל במקום שבו נצרכת הסחורה ולא במקום בו היא נקנתה. כלומר על פי מדיניות שכזו אם היה רוכש ערבי ישראלי ברש"פ סחורה ומשתמש בה בביתו שבישראל הקטנה הרי שהמע"מ שנגבה אמור להגיע לרשות המע"מ הישראלית - אולם במקום זאת קורה ההפך: ישראל מאפשרת לרש"פ לשמור אצלה את המע"מ . אבל זה רק אם היינו מתנהלים על פי אמות מידה המקובלות בעולם...
בקיצור, אם הייתה נוהגת הרשות הפלסטינאית בצורה שבה נוהגת כל רשות מכס אחרת היה עליה להעביר את המע"מ למדינה שבה נצרכת הסחורה: מדינת ישראל. אבל היא לא נוהגת כך ומשאירה את הכספים בידיה (במקביל לחרפות וגידופים כלפי ישראל).
ראוי להוסיף ולציין שסכום זה של 300 מיליון שקלים מהווה כ2.5% אחוזים מתקציבה השנתי של הרש"פ, (מה שבהחלט יתכן והוא בעצם הסכום מעל לכפול, על פי הדיווחים) כלומר עבור האוצר הפלשתיני מדובר ברווח נאה ומכובד.
ועוד בהקשר זה של המע"מ הישראלי והפלשתיני – אולי התרגלנו לכך משום מה מאז נחתם הסכם אוסלו אבל קיים אבסורד נוסף בסיפור המוזר הזה - את המע"מ על סחורה לרש"פ לא גובים כלל בשטחי הרשות הפלסטינאית - רשות שאין לה כמעט יכולת איסוף מיסים עצמאית: את כל המע"מ הנגבה עבור סחורה שמיועדת לרש"פ גובה המכס של מדינת ישראל ומעביר סכום של כ 430 מליון ש"ח מידי חודש לחשבונות הרש"פ.
באופן שכזה יכולים פקידי המכס של הרש"פ להתפנות למשימה חשובה הרבה יותר מאיסוף תשלומי מע"מ – הם מנצלים את הזמן הפנוי למציאת סחורה שיוצרה בישראל והשמדתה בתואנות שונות (פקיעת תוקף או חרם על כל המיוצר בהתנחלויות).
כדי להגדיל את האבסורד עוד יותר: באופן זמני הקימה הרש"פ קרן מיוחדת (הממומנת גם היא מכספים שמעבירה ישראל והעולם לרש"פ) ומתוך קרן זו פקידי המכס של הרש"פ מעניקים החזר מלא לבעלי העסקים שאצלם הושמדה הסחורה הישראלית - הם אינם רוצים לגרום להם נזק כלכלי אלא לשדר לסוחרים הפלסטינאים מסר ברור: אל תקנו מישראל.
כל זאת לבד מפתיחת המעברים אותם מקדמת ממשלת ישראל בלהט מול מקבילים בממשלת פאייד - בתמיכת ולפי דרישת גורמים באיחוד האירופאי כמו נציג הקוורטט, טוני בלייר.
אם כן רווחים נאים לפלשתינים ולממשלו של פאייד שזוכה לשבחים רבים בזירה הבינלאומית ובקרוב צפוי להתפרסם דו"ח מיוחד שיעלה את קרנו כגואל הכלכלה הפלשתינית. כל זאת בה בשעה שהגורם האמיתי לפריחה הזו בשווקי הרש"פ - הגידול החד של הקניות המבוצעות בשטח הרש"פ על ידי אזרחי ישראל - אותה מדינה הזוכה לחרמות ושריפת סחורה מצידו של פאייד .
להלן דוגמא אחת מיני רבות לאופן בו מסייעת ישראל מדי שבוע לניפוח האוצר הפלשתיני:
על פי נתוני משרד התיירות הפלסטינאי מידי שבוע מגיעים כ 80,000 מערביי ישראל לשטחי הרש"פ לבצע קניות. בממוצע העריך גורם בפיקוד מרכז בראיון ל'מעריב' לפני ימים אחדים כי הם משאירים שם בין 500 ש"ח ל 1000 ש"ח לכל קנייה.
משמעות הדברים היא שגם אם נתייחס למספר 500 ש"ח (הנמוך יותר) כאל שווי קנייה ממוצעת - המשמעות היא קניות בסדר גודל של 40 מיליון ש"ח בשבוע (165 מיליון ש"ח בחודש) או במילים אחרות : היקף רכישות של ערביי ישראל ברש"פ בהיקף מינימלי שנתי של שני מיליארד שקלים ומעלה.
כלכלן עמו שוחחנו בנושא מדגיש ומציין כי סכום זה מעניק לרש"פ עצמה סכום של כ-300 מיליון ש"ח עד 600 מיליון ₪ במע"מ ובמס המיוחד על דלק. סכום זה, לו היה מדובר בסחורה שנרכשת בישראל, היה מגיע לאוצר הישראלי, אך כיוון שהוא מבוצע מול סוחרי הרש"פ הרי שהוא נשאר בידי הרש"פ.
זאת בניגוד גמור לעקרון המנחה את הטלת מע"מ בעולם כולו: המע"מ חל במקום שבו נצרכת הסחורה ולא במקום בו היא נקנתה. כלומר על פי מדיניות שכזו אם היה רוכש ערבי ישראלי ברש"פ סחורה ומשתמש בה בביתו שבישראל הקטנה הרי שהמע"מ שנגבה אמור להגיע לרשות המע"מ הישראלית - אולם במקום זאת קורה ההפך: ישראל מאפשרת לרש"פ לשמור אצלה את המע"מ . אבל זה רק אם היינו מתנהלים על פי אמות מידה המקובלות בעולם...
בקיצור, אם הייתה נוהגת הרשות הפלסטינאית בצורה שבה נוהגת כל רשות מכס אחרת היה עליה להעביר את המע"מ למדינה שבה נצרכת הסחורה: מדינת ישראל. אבל היא לא נוהגת כך ומשאירה את הכספים בידיה (במקביל לחרפות וגידופים כלפי ישראל).
ראוי להוסיף ולציין שסכום זה של 300 מיליון שקלים מהווה כ2.5% אחוזים מתקציבה השנתי של הרש"פ, (מה שבהחלט יתכן והוא בעצם הסכום מעל לכפול, על פי הדיווחים) כלומר עבור האוצר הפלשתיני מדובר ברווח נאה ומכובד.
ועוד בהקשר זה של המע"מ הישראלי והפלשתיני – אולי התרגלנו לכך משום מה מאז נחתם הסכם אוסלו אבל קיים אבסורד נוסף בסיפור המוזר הזה - את המע"מ על סחורה לרש"פ לא גובים כלל בשטחי הרשות הפלסטינאית - רשות שאין לה כמעט יכולת איסוף מיסים עצמאית: את כל המע"מ הנגבה עבור סחורה שמיועדת לרש"פ גובה המכס של מדינת ישראל ומעביר סכום של כ 430 מליון ש"ח מידי חודש לחשבונות הרש"פ.
באופן שכזה יכולים פקידי המכס של הרש"פ להתפנות למשימה חשובה הרבה יותר מאיסוף תשלומי מע"מ – הם מנצלים את הזמן הפנוי למציאת סחורה שיוצרה בישראל והשמדתה בתואנות שונות (פקיעת תוקף או חרם על כל המיוצר בהתנחלויות).
כדי להגדיל את האבסורד עוד יותר: באופן זמני הקימה הרש"פ קרן מיוחדת (הממומנת גם היא מכספים שמעבירה ישראל והעולם לרש"פ) ומתוך קרן זו פקידי המכס של הרש"פ מעניקים החזר מלא לבעלי העסקים שאצלם הושמדה הסחורה הישראלית - הם אינם רוצים לגרום להם נזק כלכלי אלא לשדר לסוחרים הפלסטינאים מסר ברור: אל תקנו מישראל.
כל זאת לבד מפתיחת המעברים אותם מקדמת ממשלת ישראל בלהט מול מקבילים בממשלת פאייד - בתמיכת ולפי דרישת גורמים באיחוד האירופאי כמו נציג הקוורטט, טוני בלייר.
אם כן רווחים נאים לפלשתינים ולממשלו של פאייד שזוכה לשבחים רבים בזירה הבינלאומית ובקרוב צפוי להתפרסם דו"ח מיוחד שיעלה את קרנו כגואל הכלכלה הפלשתינית. כל זאת בה בשעה שהגורם האמיתי לפריחה הזו בשווקי הרש"פ - הגידול החד של הקניות המבוצעות בשטח הרש"פ על ידי אזרחי ישראל - אותה מדינה הזוכה לחרמות ושריפת סחורה מצידו של פאייד .