אנשי נטורי קרתא ממשיכים לעקוב באדיקות אחר המתרחש בציבוריות הישראלית ולהגיב כמעט לכל אירוע בדרכם הייחודית. כעת מדובר בצעדת הימין שארגנו ברוך מרזל ואיתמר בן גביר בסילוואן לפני כשבוע. כמה מאנשי נטורי קרתא חברו לערביי השכונה בהפגנת הנגד לצעדה. במכתב פנימי מפורט שהופץ בקרב מכותבי הקבוצה הם תוקפים את הצמד מרזל ובן גביר כבריונים ומסבירים מדוע חברו להפגנת הערבים.
לטעמם הצעדה אינה אלא הוספת שמן למדורת מבול הדמים והשנאה, וזאת בניגוד לכל שיקולי פיקוח נפש. "מצוות "פיקוח נפש" הנצרכת אל האינטערס הלאומי תתפורר לה כלא הייתה, כאשר במיוחד מקפידים בריוני המתנחלים המופקרים להמשיך וללחום את ה"מרי העברי" נוסח ז'בוטינסקי... נוער בית"ר... וכהנא כלפי האוכלוסיה המקומית - ו"להוכיח" לכל מי שרוצה ואינו רוצה, שהארץ "ל"יהודים" בלבד היא, ועל כל תושביה הפאלסטינים פשוט לארוז את החפצים וללכת מכאן..."
את אירועי הצעדה בסילוואן הם מתארים כך: "צמד המופקרים הביריונים הידועים החליטו לצער ולהכאיב לתושבי הכפר "סילוואן" שבפאתי הר הזיתים בעיה"ק ירושת"ו, וכל זאת משום שהללו מפריעים בעצם קיומם ונוכחותם את השתלטות המתגרים באומות בכפר הנ"ל, שכבר כמה וכמה מתושביו הערביים הושלכו מבתיהם".
הסיפור הרגיל של פעילות ציונית שאותה יש לתקוף בדרכי נטורי קרתא הידועות מסתבך במקרה זה שכן כידוע גורמי האכיפה, שגם הם ציונים כידוע, התנגדו לצעדה והתנהלו מספר מאבקים נגד המהלך. המציאות הזו של ציונים נגד ציונים מעט מסבכת את אנשי נטורי קרתא, אבל הם מתעשתים ומסבירים את המציאות כך: "האדונים הציונים, היושבים ראשונה במלכות עמלק, לא הייתה דעתם נוחה כ"כ לחדש את מסורת ז'בוטינסקי והאצ"ל בזמן הזה עת מנסים להציג בפני האומות פנים אחרות ויפות של "שאלום", אך לאחר שהגישו בג"ץ עכו"מי, קיבלו המופקרים על נקל את מבוקשם, דהיינו את הפרמיט לחלל שם שמים רח"ל, ומיהרו לחולל בכפר את הפרובוקציה האכזרית שלהם".
על המצעד עצמו הם כותבים: "בשעות הבוקר המוקדמות של יום א' הנ"ל, הגיעו כמה מנייני רשעים ארורים אל כפר סילוואן, ותחת שמירה כבדה של הפאליציי (הפוליס – המשטרה) הציוני החלו להלוך ב"מארש" צווחני בחוצות הכפר (מלמעלה למטה, לכיוון גיא בן הינום הראוי להם באמת...), כאשר הם נושאים בידיהם את דגלי משטר הרשע הציוני, להכריז שכפר ישראל באלוקיו רח"ל, ומידיע רבה מלווה אותם".
כאמור, קבוצה מתוך אנשי נטורי קרתא דאגו להשתתף בהפגנת הנגד לצעדה, ועל כך הם כותבים: "זה לעומת זה עשה לי אלוקים, לא הרחק משם התקיימה כמובן גם הפגנת מחאה של תושבי הכפר נגד צעדה רשעית ואכזרית זו, כאשר ביחד עמם משתתפים גם פעילי יומען רייטס שונים, ומוחים נגד הדיכוי הציוני הבלתי פוסק כבר כמאה שנים רח"ל, כנגד תושבי הארץ הערביים. בחסדי השי"ת זכו והגיעו אל ההפגנה גם כמה יחידים יקירים מאנשי נטורי קרתא דעיה"ק ת"ו, והתקבלו בכבוד גדול ושמחה רבה ע"י התושבים הפאלסטינען. היקירים פייסו בפיוס גדול את תושבי הכפר, הניפו בגאון את דגל הפאלסטינען להוציא מליבן של אלו המתגרים הארורים המניפים דגל עמלק, והכריזו שאין לנו שיור רק התורה הזאת".
לטעמם בפעילות זו התגדל שם שמים וכך גם התהילה לבורא עולם. "במשך כשלוש שעות תמימות שהו היקירים בהפגנה עד לסיומה, כאשר במיוחד ילדי הכפר הקטנים נכרכים סביבם ושמחים על בואם".
בהמשך הדברים הם מספרים על השלכת האבנים בידי צעירים ערבים רעולי פנים שבמקום, ואף על אחד מהם שהתקרב אליהם וקיבל הצעה להשתלב במלאכת השלכת האבנים אל עבר השוטרים, אולם למרות ש"היה אכן ראוי להעתר לבקשתם זו", הוא סירב כי חשש שיצולם על ידי עיתונאים "ואין יודעים להיכן עלולים התמונות הללו להתגולל ודי לחכימא".