אילוסטרציה
אילוסטרציהפלאש 90

בפרק מיוחד העוסק באופנה החדשה שהתקבעה בשנים האחרונות ובה נקברים אזרחים בבתי עלמין שבישובים חקלאיים, קובע מבקר המדינה כי מדובר בהתנהלות מנוגדת לחוק שקבע כי קבורה במקומות אלה מותרת לחברי היישוב החקלאי ובני משפחותיהם בלבד.

המבקר מציין כי "קרקעות בתי העלמין ביישובים החקלאיים הן חלק מקרקעות המדינה אשר בגינן נחתם חוזה בין מנהל מקרקעי ישראל ובין הישובים החקלאיים", ועל פי חוזה זה "הקרקעות מיועדות לחקלאות או לצרכים ציבוריים של חברי היישוב החקלאי או למגוריהם". למרות זאת הפכה הקבורה האזרחית באחד עשר יישובים חקלאיים לעסק מסחרי, ונמכרות חלקות לקבורת נפטרים שאינם חברי היישוב החקלאי או בני משפחותיהם.

המבקר מוסיף וקובע כי חלקות קבר נמכרו תמורת תשלום גבוה החורג מהתעריפים שנקבעו בתקנות. הסכום שנגבה בעבור כל חלקת קבר הוא בין 7,000 ש"ח ל-24,000 ש"ח, וזאת - נוסף על דמי קבורה של כ-3,500 ש"ח, שאותם משלם המוסד לביטוח לאומי. פעילות זו נעשית ללא רישיון על פי חוק שירותי הדת או על פי חוק הקבורה האזרחית, ללא אישור מנהל מקרקעי ישראל ועל כן לכאורה בניגוד לחוק, כלשון המבקר.

המבקר קורא להגברת האכיפה בתחום זה. "על הרשויות להבטיח שזכויות משפחות הנפטרים לא ייפגעו דווקא בשעותיהן הקשות, ומצוקתן לא תנוצל לעשיית רווחים בלתי-הוגנים ושלא על פי דין. על המשרד לשירותי הדת לוודא כי ייושמו הוראות החוק הנוגעות להצגה לציבור של המידע הנוגע לקבורה ולרכישת קבר".

מלשכת השר לענייני דתות, יעקב מרגי נמסר בתגובה כי מירב הטענות והממצאים כפי שהם מוצגים בדוח המבקר אינם נוגעים כלל למשרדנו אלא למוסדות ציבור אחרים, כמינהל מקרקעי ישראל והמוסד לביטוח לאומי.

עוד אומרים בלשכת מרגי: "הנקודה הנוגעת לענייננו הינה הטענה של "הזיקה" כביכול בין העדר פתרונות קבורה אזרחית חלופית מטעם המדינה לבין התנהלותם של מספר יישובים העושים מסחר במשאבי הקרקע, שהוקצו להם לצרכים חקלאיים ואחרים, על מנת לקבור אזרחים שאינם מתושבי היישוב בעלות גבוהה, בניגוד לחוק".

"בנקודה זו יש להדגיש שהיישובים הללו (ומדובר במספר קיבוצים ספציפיים) עושים זאת ללא שום קשר לסוגיית הקבורה האזרחית החלופית. במקומות אלו נקברים נפטרים יהודיים רבים, שפשוט מעוניינים בקבורה בקיבוץ (בסביבה מטופחת, גינון יפה, לא קבורה רוויה לשיטותיה השונות וכיו"ב). הנפטרים ובני משפחותיהם מוכנים להשקיע הון תועפות בעניין, וברובם הם מזוהים עם המעמד הסוציו אקונומי הגבוה. רוב חסרי הדת מוצאים את פתרונות הקבורה שלהם דווקא במסגרת בתי העלמין הקונבנציונאליים הקיימים, כולל באלו שאין בהם מסגרת רשמית של קבורה אזרחית חלופית".

כמו כן טוענים אנשי שר הדתות כי ראוי לציין כי רוב חברות הקדישא בישראל מספקות לחסרי הדת ולמסופקי הדת פתרונות שאינם פוגעים בהשקפתם הדתית. נכון להיום מעבר לבתי עלמין באר שבע וכפר סבא קיימים עוד בתי עלמין לקבורה חלופית המחזיקים ברישיון: מנוחה נכונה קריית טבעון,המסילה בחן(עמק חפר), מנוחה עדן חצור,מנוחה מכובדת ראשל"צ, הקוברת ברבדים וגבעת ברנר.

"כמו כן ישנם מספר גופים נוספים הנמצאים בהליך רישיון מול המשרד לשרותי דת, מעבר לכך ישנם בתי עלמין שבהם פתרון לקבורה אזרחית הנמצאים בשלבי תכנון ופיתוח. גני עד ברקת.בית עלמין הרצלייה גליל ים,גבעת שאול ירושלים, חברת קדישא חיפה כפר סמיר, ועוד. לפיכך, הטענה כאילו העדר מקומות קבורה אזרחיים חלופיים גרמה ל"כאוס" באכיפת החוק על הקיבוציים המבצעים קבורה בניגוד לחוק משוללת כל יסוד ואין לה על מה שתסמוך. בהקשר זה נבקש להדגיש כי כבר בשנת 2008 העביר המשרד סך של 1.75 מלש"ח לעמותת מנוחה נכונה חיפה והצפון לשם קידום קבורה אזרחית חלופית. כמו כן מועצת בתי עלמין תל רגב הכשירה עבור עמותה זו כביש גישה בעלות גבוהה מאד; אולם העמותה עצמה טרם קידמה עד היום הכשרת שטחי הקבורה האזרחית חלופית באתר".

"זאת ועוד המשרד בוחן מול מינהל התכנון במשרד בפנים ומינהל מקרקעי ישראל הרחבת האפשרויות לקבורה חלופית. כמו כן המשרד פעל בשנים האחרונות למציאת כ 25 חלקות מסופקים (חסרי דת), בפריסה ברחבי הארץ. למותר לציין שכל עמותה שתפנה לקבלת רישיון לקבורה אזרחית חלופית ותעמוד בתנאי החוק תקבל רישיון בהתאם".   

בלשכת מרגי מוסיפים ומציינים כי למשרד מבחני תמיכות בעמותות המפעילות קבורה אזרחית חלופית. זאת בהתאם לחוק ולתקנות שלעניין. אולם לא יעלה על הדעת כי המדינה תממן את כל העלויות הנובעות משיטת הקבורה הזו, ללא שום נטילת נטל המשא ע"י העמותות עצמן, והעמותות עצמן יהנו בסופו של יום מהדיבידנדים הנובעים ממכירת חלקות קבר בחיים ומקבלת דמי הקבורה מהמל"ל.