ראש הממשלה, בנימין נתניהו הגיע הלילה לחגיגת יום ירושלים בישיבת מרכז הרב בשכונת קריית משה בירושלים. נתניהו הדגיש בנאומו את חשיבותה של ירושלים והקשר הבלתי מנותק בין עם ישראל לבין ירושלים, כלשונו, תוך שהוא פותח בציטוט הפסוק, "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט עד יצא כנוגה צדקה וישועתה כלפיד יבער".
"המאבק על ירושלים הוא מאבק על האמת, נמצא איתנו אחד מהאנשים שהיה איתי הערב ושמע על המפגש הזה ואמר שהוא רוצה לבוא, זה פרופ' אלן דרשוביץ, אשר נלחם על האמת שלנו, על הדרך שלנו, וגם הוא בוגר ישיבה", סיפר נתניהו.
"לא יכול להיות צדק בלי אמת ואם יש עיוות צדק כלפי עירנו וכלפי עמנו זה בגלל עיוות האמת והאמת שירושלים היא של עמנו ומעולם לא ויתרנו עליה, לא אחרי החורבן הראשון, לא אחרי החורבן השני ולא אחרי ששבנו לכאן אחרי 2000 שנה והעיר חרבה פעם נוספת", הוסיף נתניהו.
"אין לשום עם את הקשר שיש לנו לירושלים, אבל גם לא היה עם שאיפשר כזה חופש פולחן לאחרים זולת עם ישראל. אנחנו בונים אותה, נמשיך לבנות אותה ולפתח עיר תוססת", אמר נתניהו.
כמדי שנה, כבר למעלה מארבעים שנה, מקיימת ישיבת "מרכז הרב" עצרת מרכזית לציון יום ירושלים, בהשתתפות רבנים ואישי ציבור.
יו"ר הכנסת נשא דברים במהלך האירוע, ואמר כי "בשנה האחרונה איבדה ירושלים הרבה מתומכיה ונאמניה. אני רואה בדאגה את העובדה, שיום ירושלים הפך לחג סקטוריאלי של חובשי הכיפות. היום, גם אלו מהמפלגות הציוניות שרוממות ''ירושלים השלמה'' הייתה בגרונם רק לפני זמן לא רב, כבר רואים בירושלים את ''הבעיה'', וכבר מתייחסים אליה כאל "מכשול" להמשך קיומנו כאן. מצער לראות גם פוליטיקאים ואנשי ציבור, שלא מזמן קידמו בלהט ובדבקות חוקים להגנת ירושלים, ועכשיו מחפשים כל דרך לרוקן אותם מתוכן כדי שלא יפריעו להרים עליה יד. היום, ירושלים כבר אינה יודעת מי לה ומי לצריה, מי מבוניה ומי מבוזזיה; מי נאמן לה באמת, ומי עושה אותה קרדום לחפור בו".
לדבריו, "היום כבר ברור, שירושלים שלימה ומאוחדת תחת ריבונות יהודית איננה דבר מובן מאליו. כבר הגענו לאותו יום פקודה, שבו העולם אומר לנו שהעיר גזולה בידינו, ודורשים מאיתנו לחזור 43 שנים לאחור. היום ברור מתמיד, שעם שאמונתו היא בעירבון מוגבל - גם קיומו יהיה חלילה מוגבל. הציונות ללא ציון, ללא ירושלים - היא כקליפה ריקה. היכולת שלנו להדוף את המתקפות על ירושלים תלויה במידה רבה באותם בעלי תעצומות נפש ואורך רוח, ביכולת להמתין עד שתוסר המאכלת מעל העיר".
