האלוף (מיל') אורי שגיא, לשעבר ראש אגף המודיעין בצה"ל בשנים 1991 עד 1995, מספר בראיון לביטאון ארגון נכי צה"ל על תקופת המו"מ בין ישראל לסוריה ועל החמצת השלום בין שתי המדינות שהיה אך כפסע מהשגתו.
שגיא ציין, כי ישראל וסוריה היו "קרובות מאוד" להסכם "הרבה יותר ממה שהציבור יודע". לדבריו, הוכנה טיוטת הסכם עם פיתרון מוסכם לסוגיית הגבול, לסוגיית המים ולהסדרי הביטחון ולנורמליזציה. שגיא מעיד, כי נפגש בין היתר בשוויץ ובארה"ב עם נציגים סורים, בהשתתפות אמריקאית, ועבד איתם מאחורי הקלעים כדי להכין את המשא ומתן הגלוי שאמור היה לסגור ולחתום על הסכם השלום. "לא נעים לי לצטט את בשאר אסד, אבל אני חושב שהוא צודק כשהוא אומר שלמעלה מ־80 אחוז מהבעיות נפתרו. אם יתחדש המשא ומתן, צריך להתחיל מהמקום שהפסקנו ולא להתחיל את הכל מהתחלה", אמר שגיא.
המפגשים החשאיים היו עם ריאד דאודי, שהיה השליח האישי של הנשיא ואחר כך הצטרף לפגישות גם ראש המודיעין הצבאי הסורי, הגנרל איברהים עומאר, לאחר מכן, כשהשיחות הפכו לגלויות, בראש המשלחת הסורית עמד שר החוץ פארוק א־שארע.
שגיא מספק הסבר לכישלון השיחות. להערכתו, השיחות הגיעו למבוי סתום בשל "האתוס", בציינו, כי ראש ממשלת ישראל והנשיא הסורי התקשו "לשווק" את ההסכם לציבור. לדבריו, "זה לא נפל על סוגיית צפון־מזרח הכינרת, למרות שזה מה שכולם טוענים. זה לא נכון". על השאלה אם ישראל הסכימה לנסיגה מוחלטת מהגולן, ולאחר מכן מסמסה את ההחלטה, השיב שגיא: "השאלה היא איננה רמת הגולן. תמיד שואלים אותי האם לדעתי צריך לסגת מרמת הגולן תמורת הסכם שלום. לכולם ברור שזה יידרש... בהיעדר הסכם שלום עם סוריה, אסור לוותר כהוא זה, אפילו לא על סנטימטר אחד משטח רמת הגולן. אבל המחיר שיידרש כדי להביא את השלום ואת ההסדר המדיני הוא מחיר כואב".