שר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו, תוקף בחריפות את מסכת המחוות שאותן, כך דווח באחרונה, בכוונת ראש הממשלה נתניהו להציע לפלשתינים במסגרת שיחות הקרבה – הסרת מחסומים, שחרורו מחבלים, מסירת אדמות נוספות לאחריות הרש"פ ואף מסירת קרקעות השייכות לישובי יו"ש לפלשתינים על מנת שניתן יהיה לסלול עליהן את דרך הגישה לעיר הפלשתינית החדשה רוואבי.
לשאלתנו אם הוא היה מאמין שיהיה חבר בממשלה שכזו עונה השר לנדאו בישירות: "אני לא הייתי מאמין", ובאשר למחוות המוצעות הוא מביע תקווה "מקווה שזה לא יהיה דבר שנראה".
לנדאו קובע כי "ההתנסות שלנו בכל השנים האחרונות הייתה שכל ויתור ומחווה הביאו רק רע. יצאנו מלבנון עד המילימטר האחרון והתוצאה הייתה מלחמת לבנון השנייה. יצאנו מעזה, התנתקנו ועקרנו רבים והתוצאה הייתה התחמשות החמאס, השתלטותו על הרצועה וירי בלתי פוסק של קסאמים, הסכמנו למדינה פלשתינית, להקפאה ולהסרת מחסומים ומה שאנחנו מקבלים הוא שמסרבים לשבת איתנו. מעלים את הדרישות שלהם לרמות מרקיעות שחקים".
"ההיגיון עקום. הגיע הזמן שנתעשת", אומר לנדאו המספר כי את עמדותיו אלה הוא מציג גם בפני שרי הממשלה והעומד בראשה נתניהו, "אני אומר את דעתי באופן מפורש ביותר ואני מקווה שתהיה לה משקל". לטעמו גם אם עד כה לא ניתן להבחין בכך שקיימת אוזן קשבת לדברים הרי ש"אני חושב שאוזן קשבת תהיה חייבת להיות".
השר לנדאו מזכיר ומציין בדבריו ש"בנושא ירושלים עמדה הממשלה בלחצים לא קטנים ולפחות בתחום זה היא עומדת על כבודנו, וכנראה שעל ירושלים יוכרע הכול. אבל לא אומר שאינני מודאג. אני מודאג ביותר. היו טעויות רבות".
בהתייחסו לחרם הפלשתיני על מוצרי ההתנחלויות ועל השתיקה העולה מכיוונה של ממשלת ישראל בסוגיה זו הוא אומר כי "גם בתחום זה צריך לומר דברים ברורים. להפסיק את רישיונות העבודה של פלשתינים רבים. חשבתי שהעניין נגמר כי הייתה התנתקות ואמרו שיש הפרדה, אבל מכניסים אותם במספרים גדולים. הם מעלים דרישות ואנחנו נותנים מחוות. הם עושים סנקציות ואנחנו מגמגמים". לטעמו של לנדאו המענה לחרם הוא בדמות החלפתם של העובדים הפלשתינים במהירות בעובדים זרים, פעולה שראוי היה לעשותה זה מכבר. "עובדים זרים מזמן הם טובים ונאמנים יותר מהפלשתינאים".
והאם ראש הממשלה מקשיב ונענה לדברים? השר לנדאו מקווה שכן , אך מציין שנתניהו מצוי בתווך בין עמדות כדוגמת אלה שהוא מציג לבין עמדות הפוכות אותן הוא שומע הן מכיוון חברים בממשלתו כדוגמת מפלגת העבודה והן מחוץ לממשלה. "יש אוזן קשבת אלא שכאן "התאומים מתרוצצים בקרבה" יש לחצים מכל הכיוונים. יש לחצים מבפנים ומבחוץ ותפקידי הוא ללחוץ...".